קול גבעת חביבה

לפני שנתיים, כשנאבקנו נגד חוק הלאום הגזעני, אמרו לי: "עזוב, תפסיק עם נבואות החורבן האלה, סתם מילים שלא ישפיעו בשום דבר על המציאות". ואני אמרתי: זהו חוק שהופך את האפליה דה-פקטו, שקיימת כאן מִקום המדינה, לאפליה המובנית בחוק יסוד שיכשיר את שרץ הגזענות והפגיעה באזרחי ישראל הערבים. העתירות בבג"צ כנגד החוק עוד תלויות ועומדות, אבל בית המשפט בקריות החליט השבוע שדי להמתנה. הגיע הזמן לפעול בהתאם לחוק הלאום ולהסתמך עליו בדחיית תביעה של שני תלמידים ערבים, תושבי כרמיאל, לזכותם להסעה לבית ספרם שמחוץ ליישוב. "כרמיאל, עיר יהודית, נועדה לבסס את ההתיישבות היהודית בגליל", כתב הרשם הבכיר לוזון בהחלטתו. "הקמת בית ספר בשפה הערבית... (וכן) מימון הסעות לתלמידים ערבים, לכל דיכפין ובכל אתר, עלול לשנות את המאזן הדמוגרפי ולפגוע בצביונה של העיר". זהו.חד, פשוט ובהיר. אין שוויון. יש העדפה לאומית גזענית ברורה. ואגב, אם כך בכרמיאל מה יגידו בנוף הגליל? שגם היא הוקמה לבסס התיישבות יהודית בגליל? מה יעשו שם עם יותר מ-50% מהתושבים שאינם יהודים? בהחלטת הדחיה לתביעת האחים הערבים מכרמיאל יש ...

פעילות תנועות הנוער: ממשלת ישראל הנאבקת בקורונה החליטה לסגור את תנועות הנוער, הלכה למעשה. בשלב ראשון הקפאת פעילותן בעונת השיא שלהן, קרי בתקופת הקיץ. ובהמשך באמצעות פגיעה קשה בתקציביהן. "הפוך, גוטה – הפוך! " צרח אלטמן הקטן בסרט "מציצים" כשהוא לכוד ברשת במים המצחינים של הירקון. "הפוך, ממשלה – הפוך", יש לזעוק היום בניסיון להציל את המפעל החינוכי שכי מזוהה עם המדינה שלנו, מפעל שמהווה חלק אמיתי מהמערכת החיסונית של ישראל כמדינה וכחברה. בעשרות השנים האחרונות בעולם כולו, התפתחה ההכרה בחשיבותו המכרעת של החינוך הבלתי פורמלי בתהליך ההתפתחות של הפרט ושל החברה. בישראל, תנועות הנוער הן הסוכן המרכזי של החינוך הבלתי פורמלי מיום הקמת המדינה, רוב ממדיי החינוך הבלתי פורמלי באו לידי ביטוי בפועלן של התנועות, ויצרו השפעה מרחיקת לכת על מיליוני אנשים ועל התפתחותה של החברה והמדינה. פעילות תנועות הנוער מערכת החינוך של ישראל נכנסה ל"ורטיגו" לפני 4 חודשים. הילדים והנוער שלנו נמצאים ללא מסגרת חינוכית-חברתית שמלווה אותן בתקופה משברית שמרסקת את הבריאות הכלכלה והחברה. דווקא עכשי...

צלם:  יאיר טלמור (TalmorYair) שליחותנו התנועתית זה למעלה ממאה שנים עיקרה שילוב בין ציונות, סוציאליזם ואחוות עמים. אנו מאמינים שהדרך להבטיח את עתידו של העם היהודי דורשת את קיומה של ישראל כבית לאומי לעם היהודי. בית לאומי שמבוסס על שוויון ערך האדם, צדק חברתי ודמוקרטיה משגשגת. בית לאומי שמקיים שותפות שוויונית עם אזרחי ישראל הערבים ברוח מגילת העצמאות ושואף לשלום עם מדינות ערב השכנות. תוכנית הסיפוח שמובלת על ידי ראש ממשלת ישראל מהווה פגיעה בערכי הליבה של התנועה שלנו, מסכנת את המשך המפעל הציוני ואת קיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית החיה בשלום ובאחווה עם שכנותיה. עתידנו כעם וכחברה יהיה מונח בשבועות הקרובים על כפות המאזניים. במקום לסיים את הכיבוש לו אנו מתנגדים כבר 53 שנים, מהלך סיפוח והחלת ריבונות ישראלית בשטחים הכבושים לא רק שימנע מהפלסטינים את מימוש זכויותיהם הלגיטימיות לחירות וריבונות הוא גם מסכן את הסכמי השלום הקיימים של ישראל במזרח התיכון ומאיים להבעיר את האזור כולו. תנועת השומר הצעיר לדורותיה, בארץ ובעולם, מחויבת לערכיה וקוראת לממשלת ישראל : עד כאן! אנו דורשים ממנהיגי המדינה ע...

בעמוד 13 של תכנית המאה, כמעט כלאחר יד, בין כול הסעיפים על סיפוחים ומדינה פלסטינית בתנאים, מתחבר נשיא ארה"ב לחזון הטרנספר ומוסיף לזה הצדקה שאמורה לזעזע כול יהודי שחי בארצות הברית. דבר מדהים בפני עצמו כשלוקחים בחשבון שארבעת אדריכלי ההסכם: השגריר פרידמן, החותן קושנר, והשליחים גרינבלט וברקוביץ הם כולם יהודים אמריקאים. טראמפ מציע אופציה של חילופי שטחים שבה ואדי ערה (המשולש הצפוני) ואיתו המשולש הדרומי – עד כפר קאסם, יועבר על תושביו (שכן על פי התכנית אף אדם לא מפנה את ביתו כמובן) למדינת פלסטין. לא טרנספר אישי שזורקים תושב מביתו, טרנספר קולקטיבי, הוא מציע, שזורק אזרחים ממדינתם. ואז באה ההצדקה: הם במילא מגדירים את עצמם כפלסטינים, אז שיעברו לחיות בפלסטין. ממש ככה. לפי הרציונל הזה על ארבעת מנסחי ההסכם לעזוב את תפקידם במדינה שבה הם אזרחים ולהגר, סליחה לעלות, למדינתם האמיתית, שהיא מדינת ישראל שמוגדרת בתכנית טראמפ כמדינה היהודית. כל אחד ממנסחי התוכנית, כמו הרוב המכריע של יהודי ארצות הברית (שמהווים כמעט 40% מהעם היהודי), מגדיר את עצמו כ"יהודי אמריקאי". ואיפה מי שמגדיר את ...

רוברט באוורס הניאו נאצי האמריקני הגיע לבית הכנסת "עץ חיים" לזרוע מוות ביהודים על שום תמיכתם במהגרים. מוח מעוות ולב שהושחת בשנאת האחר והמהגר קטל את חייהם של 11 מתפללים רק כי הם יהודים, רק כי לתפיסתו הם אנשי חסד וחמלה כלפי האחר, כלפי המהגר. מבעד לרצח ולטרור מזדקרים בבהירות 4 שיעורים: השיעור על הקהילה היהודית בארצות הברית :   שנים רבות ושלוש שליחויות אני מחובר לקהילה היהודית בארצות הברית. באהבה גדולה וגם בקנאה. כיהודי שחי בישראל אני מקנא בקהילה היהודית בארצות הברית על הפלורליזם היהודי, על החיבור בין השונים, על השותפות בין הזרמים. עם כולם הייתי בקשר- עם האורתודוקסים והקונסרבטיבים, הרפורמים והרקונסטרקשינים, היהדות ההומוניסטית- חלונית והקהילות הליברליות החדשות והמגוונות.   ביהדות אמריקה לכולם יש מקום – ביחד. ביום הרצח התפללו בבית הכנסת הקונסרבטיבי "עץ חיים" 3 קהילות שונות, עם תפילה שונה וראיית עולם ייחודית – בבית משותף. זוהי היהדות במיטבה וכמה שהיא חסרה לנו כאן בישראל. את היהדות הזאת (40 אחוז מהעם היהודי) ממשלת ישראל מרחיקה ומדירה, קורעת אותה מחיבורה הטבעי והכל ...

"לא ניתן לכם להרוס את המדינה". פרסום לקראת ההפגנה (צילום מסך מתוך פייסבוק) יניב שגיא- מנכ"ל גבעת חביבה שום דבר לא הכין אותי לכך שהמשחקים הפוליטיים הפופוליסטיים של ראש הממשלה ומפלגות הקואליציה ינחיתו עלינו חוק לאום גזעני שמשנה לחלוטין את תמונת המצב. רשמו לפניכם, בתאריך: 18/7/2018 מדינת ישראל שינתה את הגדרת מהותה. ממאי 1948 ועד השבוע שעבר הגדרנו את מהותנו כמדינה יהודית-דמוקרטית. כלומר כמדינת הלאום של העם היהודי שהיא גם מדינתם הדמוקרטית והשוויונית של כל אזרחיה, ללא הבדל מין,דת גזע ולאום. "מגילת העצמאות" הייתה לא רק החזון המייסד של ישראל, היא גם הייתה הקונצנזוס שהגדיר את גבולות המגרש של השיח הציבורי וחוקי המדינה. כל זה שייך לעבר. כנסת ישראל שהעבירה את "חוק הלאום" החליטה שמעכשיו, על פי חוק יסוד, כל מי שאינו יהודי הוא אזרח סוג ב' במדינת ישראל. החוק הזה מיועד להעביר מסר ברור: מדינת ישראל שייכת רק ליהודים, אלו שחיים כאן, ואלו שלא חיים כאן. וביחס ל - 20 אחוז מאזרחי המדינה שהם מיעוט ילידי ערבי, המסר הוא - זו לא ארצכם, ולנו לרוב היהודי אין ...

חוק הלאום ינתץ את חזונם של מייסדי מדינת ישראל, כפי שנקבע במגילת העצמאות, כמדינה יהודית-דמוקרטית ששומרת על שוויון אזרחי לכל תושביה ללא הבדל, מין גזע דת ולאום. דרכו, ישראל של היום מעמידה את הצביון היהודי שלה הרחק מעל מהותה הדמוקרטית, ובוחרת לשמר את יהדותה לא רק באמצעות סמלים, אלא גם בפגיעה מכוונת וגלויה באזרחיה הערבים. מי שמוביל את חוק הלאום עושה את זה מתוך שיקולים פופוליסטים למען בוחרים לאומניים אבל את המחיר נשלם כולנו. שום דבר לא ישנה את העובדה שבישראל חי מיעוט לאומי ערבי גדול ושום חקיקה גזענית לא "תייהד" את ישראל, מה שכן יקרה הוא שהחיים המשותפים כאן יהיו רעים, קשים ומתוחים יותר, שהאפליה תיצור פגיעה חברתית וכלכלית מצטברת ושהמדינה שבה כולנו חיים תהיה פחות ופחות דמוקרטית. חוק יסוד שמאשר הקמת יישובים נפרדים על בסיס דתי או לאומי אחד ושמוריד את מעמדה של השפה הערבית כמוהו כסטירת לחי הצהרתית שממסדת את האפליה. בניגוד גמור לאינטרס של מדינת ישראל היא מפנה עורף ל21% מאזרחיה. לא בכדי טען היועץ המשפטי לכנסת באופן הנחרץ ביותר במכתבו כי: "לא נמצא לחוק זה אף מקבילה בעולם"....

‏ חמישי 14 ספטמבר ‏ ‏בשעות ‏ 9:30 ‏ - ‏ 16:30 במתנס בקלנסוואה חברי הועדה מארגנת:  דניאל בלטמן, בשיר כרכבי, יניב שגיא, ג'מאל דגש, מירב בן-נון, יהושע סובול, מירון רפופורט, תאבת אבו ראס, דני פילק, עודה בשאראת, תמנע פתר, סיני פתר, אוקי מרושק, שדא מנסור, אבנר בן עמוס,רונית מטלון.  הארגונים המשתתפים בכנס ובהנחיית השולחנות העגולים:  נוה שלום -ואחת אלסאלם, לוחמים לשלום, פורום המשפחות השכולות הישראלי- פלסטיני, מולדת אחת -שתי מדינות ,פורום ארגוני השלום, רופאים לזכויות אדם, המטה למאבק בגזענות , גבעת חביבה , מדרשת "אדם" ',נשות "מחסום וואטש ".  أعضاء اللجنة التنظيمية :  دانيئيل بلاطمان, ثابت ابو راس, داني فيلك, بشير كركبي, ميراڤ بن نون, يهوشواع سوبول, ميرون رپپورت, جمال دغش, اوكي مروشك, عودة بشارات, ينيڤ سچي, تمناع پتر, سيناي پتر, شدا منصور, أفنير بن عموس، رونيت مطلون.  المنظمات المشاركة في اللقاء :  نيڤيه شالوم - واحة السلام، المحاربين من أجل السلام، محضر العائلات الثكلى الاسرائيلي-الفلسطيني، وطن واحد - دولتان، محضر منظمات السلام، أطباء لحقو...

לאורך השנים וביתר שאת מזה חמישים שנה (מאז כיבוש השטחים) כול כמה שנים מתרחשת הסלמה עקובה מדם בין העמים  במרחב הטריטוריאלי של מדינת ישראל והשטחים.  המקום הנפיץ ביותר, הנושא עמו פוטנציאל לעימות דתי כלל מרחבי בין מוסלמים ליהודים הוא  הר הבית. ההסלמה האחרונה סביב תקריות הר הבית (רצח השוטרים, הריגת המפגינים, הנחת המגנומטרים בשערי הכניסה למתחם הר הבית , אי תאום בין גורמים וכו') מחייבת מעשה. אי הנחת מההתנהלות הממשלתית הכושלת המביאה להגבהת להבות , ולמתחים מיותרים במקום הכי נפיץ ורגיש במרחב, הביאה חברים טובים  מאזור ואדי ערה , יהודים כערבים ליזום מפגש דיבורים כדי לקיים שיח ידידים משוכנעים בעקבות המתח שנוצר ופוטנציאל האלימות בין העמים שהוא נושא עמו. היוזמים למפגש היו: דורון ליבר (מצר) נג'יב אבו רקיה (מייסר) שולי דיכטר (מענית) יניב שגיא (מנכ"ל גבעת חביבה) ומוחמד דראושה (גבעת – חביבה) . היה לי יום עמוס באותו יום ראשון אחה"צ  (23.7.2017) , בו התקיים המפגש. ובכל זאת הגעתי. הגעתי לא משום שהאמנתי שיש בשיח הזה כדי לקדם  דבר מה לקראת יתר רציונליזציה בהתנהלות, כדי ...

מחר בערב המוני ישראל יחגגו את יום העצמאות. עם ישראל בהמוניו ייצא למוקדי החגיגות אבל לא כול אזרחי ישראל יחגגו. המיעוט הלאומי של אזרחי ישראל הערבים עדיין אינו שותף לחגיגת המדינה. ולא שהם אינם מרגישים שותפים ושייכים למדינה, נהפוך הוא . סקר שהתפרסם היום על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיהואוניברסיטת תל אביב * מראה ש51 אחוז מאזרחי ישראל הערבים גאים להיות ישראלים. 66 אחוז מאזרחי ישראל הערבים מעריכים את מצבה של המדינה כטוב עד טוב מאוד. 58 אחוז מאזרחי ישראל הערבים מרגישים חלק מהמדינה ובעיותיה. 61 אחוז אופטימיים ביחס לעתיד המדינה. מה המשמעות של כל הנתונים האלה ? האם זה עולה בקנה אחד עם הקיטוב הפוליטי , החוקים שמוצעים בכנסת לפגיעה בחברה הערבית ו"הערבים נוהרים לקלפיות" ?   לתפיסתי הסקר הזה מוכיח את מה שאנחנו בגבעת חביבה טוענים: יש בישראל רצון ואינטרס נרחב בחברה משותפת ושוויונית בין יהודים וערבים בישראל. אזרחי ישראל הערבים הם לא גיס חמישי ולא סכנה למדינה. הם אזרחים שלמרות היותם מופלים לרעה במדינה שואפים להשתייך, להזדהות ולהשפיע על המדינה . למרות הקונפליקט המובנה בין לאומיותם הפלסטינית לאזרח...

ככה נראתה כיכר רבין המלאה אתמול בערב. בשנה ה-21 לרצח הפוליטי של ראש ממשלת ישראל סוף סוף הרצח הזה מקבל את העיסוק הציבורי שהוא צריך לקבל. לא עוד "פסטירבין" של אחדות לאומית מזויפת שבנויה על השתקת המשמעות הפוליטית העצומה והאיומה של הרצח. מעכשיו יש חלוקה נכונה של שלושה מרכיבים שילוו את זיכרון הרצח : המדינה תהיה אחראית על טקסי זיכרון ממלכתיים בכנסת ובהר הרצל, תנועות הנוער יהיו אחראיות על שיח משותף בניסיון לחזק את היכולת של המדינה שלנו להכיל שונות ולשמור על הדמוקרטיה. והמחנה הפוליטי שהובל על ידי רבין בניסיון להביא שלום, לסיים את הכיבוש, להביא לצדק חברתי ולהבטיח את הדמוקרטיה, המחנה הזה ייצא לכיכר רבין ויזכיר לעצמו ולציבור על מה נרצח רבין ואת מחויבותו להפסיק להתחפש לימין מתון או מרכז מדומה על מנת לקבל תמיכה. לרבין ראש הממשלה הייתה דרך ברורה ועל זה הוא נרצח. הוא, מר בטחון, הבין שלא יהיה לישראל בטחון ללא שלום. הוא הבין שיש דרך לעשות שלום והיה מוכן לצעוד את הדרך הזאת. הוא נרצח כי היה כאן ציבור גדול שהיה מוכן לעשות הכול על מנת למנוע את חזון השלום. את חלוקת הארץ לשתי מדינות לשני עמים...

לפני שבוע, לרגע, היה נדמה שקרן אור בוקעת בחשכה. ראש הממשלה וראש האופוזיציה דיברו יחדיו על הזדמנות היסטורית לשלום שמצדיקה את השותפות ביניהם. למחרת התברר שהאור היה מהקטר של רכבת המלחמה והשנאה... וקיבלנו ממשלת ימין לאומנית. בבחירה בין שלום למלחמה, בין דמוקרטיה מחברת לבין אתנוקרטיה, בבחירה בין פוליטיקה של פחד לפוליטיקה של תקווה, שוב ושוב בוחרת ארצי האהובה את המדרון החלקלק שמוביל לאובדנה. אבל אנחנו לא התכנסנו כאן היום לשם הבכי והכעס. אנחנו התכנסנו ביחד בשביל לחזק את הבנייה, את השותפות, את התקווה, את האור האמיתי ולא המדומה. התכנסנו ביחד כי אנחנו מחוברים ושותפים לחברה שצועדת במדרון החלקלק, אבל גם פועלים למנוע את ההתרסקות ולייצר אלטרנטיבה. קונפיציוס  שחי לפני 2500 שנה ונחשב כגדול הפילוסופים הסינים אמר:  "כשחבורת אנשים צועדת במדרון, האחרון נמצא במקום הכי גבוה." ואנחנו אכן במדרון, אבל אנחנו גם האחרונים שנמצאים במקום הכי גבוה שמחייב אחריות רבה, אסטרטגיה ברורה, ביצוע מדויק, אמונה בדרך ואהבה. כן, אהבה. מרטין לותר קינג אמר:  "אהבה היא הכוח היחיד אשר יכול להפוך שנאה לחברות." ואצ...

מחר, כאשר נשב בשולחן הסדר ונעסוק בחירותנו, תעלה השאלה האם אנחנו באמת בני חורין? זו תהיה שעוסקים בה לא מעט. לכאורה, יש לנו מדינה עצמאית ואנחנו אדונים לגורלנו. אולם למעשה, אני מרגיש שאנחנו כבולים באזיקי הגזענות והשנאה, שמונעים מאיתנו להיות עם חופשי בארצנו.   הגזענות והאלימות כל כך רווחות שהן הפכו להיות הנורמה. כבר כמעט שכחנו איך נראית חברה נורמלית. כך, חייל שיורה במחבל מנוטרל – כאשר כל שרשרת הפיקוד מהמ"פ לרמטכ"ל קבעה כי הוא עשה מעשה פסול – הופך ל"גיבור". אבל טירוף המערכות איננו נחלתו הבלעדית של צד אחד במפה הפוליטית. כבר לפני 200 שנה קבע סמואל ג'ונסון כי הפטריוטיזם הוא מפלטו האחרון של הנבל. כך, בישראל 2016 הפטריוטיזם, שבנוי על שנאת ערבים וגזענות, הוא המפלט האחרון של מי שמבקש את חיבת ההמונים, שליבם מוסת ומורעל בשנאת ערבים. מה שהחל בערב הבחירות אצל ראש ממשלה היסטרי, ששיחרר את גזענותו על מנת לנצח בבחירות, המשיך אצל ראש האופוזיציה, שנאבק על הישרדותו הפוליטית ומתחבר היטב להמון המוטרף כיכר. לגזענות והאלימות יש מחיר, והוא החופש של כולנו. דמוקרטיה היא מרקם שב...

כאשר מלאו 60 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה החליטו באו"ם לקבוע יום זיכרון בינלאומי להנצחת קורבנות השואה וקבעו אותו ל27 לינואר היום בו נכנס הצבא האדום לאושוויץ. באו"ם הוחלט לעודד את המדינות החברות בו לפתח תוכניות לימוד שישפיעו על הדורות הצעירים ללמוד את לקחי השואה, על מנת למנוע פשעים עתידיים. לדחות כל ניסיון להכחיש את השואה ולגנות כל תופעה של חוסר סובלנות דתית, גילויי גזענות ואלימות נגד קבוצות על בסיס אתני או דתי. אצלנו בישראל מתמקדים ביום הזה באנטישמיות וכך התבשרנו שהשבוע בישיבת הממשלה השר בנט שהינו גם שר החינוך וגם שר התפוצות הציג לקראת יום השואה הבינלאומי את דו"ח האנטישמיות. ב"ישראל היום" מדווחים שעולה מהדו"ח כי יותר מ-40% מאזרחי האיחוד האירופי מחזיקים בדעות אנטישמיות, מסכימים עם הטענה שישראל מתנהגת כפי שהתנהגו הנאצים, או שישראל מנהלת מלחמת השמדה נגד הפלסטינים. אבל האנטישמיות לא עוצרת בגבולות אירופה, ומרימה ראשה גם בארצות הברית: 75 אחוזים מהסטודנטים היהודים בקמפוסים בארצות הברית חוו אנטישמיות או שהיו עדים לה. סיכם השר נפתלי בנט, "האנטישמי...