דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך יולי, 2018

הצהרת תלמידי משלחת Heart to Heart בנוגע לחוק הלאום הישראלי

אנו, תלמידי משלחת " Heart to Heart " מחזור 2018, התכנסנו יחד על מנת להביע את התנגדותנו להצעת חוק הלאום של מדינת ישראל. אנחנו צעירים יהודים ופלסטינים, בין הגילאים 14 ל -15, כולנו אזרחי ישראל. כולנו  מאמינים שיצירת עתיד טוב יותר נעשית על ידי עבודה משותפת ולמען החברה המשותפת. בשלושת השבועות האחרונים אנו משתתפים במשלחת נוער לקנדה שמטרתה לתת תקווה לדור הבא. אנו כועסים ומוטרדים  מהנעשה במדינת ישראל בנוגע לחוק הלאום. אנו מרגישים שמדובר בחוק לא הוגן. חלק מאיתנו מאוכזב, מתבייש, מתוסכל ומפוחד מהעתיד. כולנו מתנגדים להצעת החוק. התגובות השונות שעלו במהלך הדיונים שלנו, משקפות את האופן שבו הצעת חוק זו תשפיע על הקהילות שלנו בדרכים שונות. המשלחת שלנו הגיעה לקנדה על מנת לעסוק ולדון בבעיות של אפליה ואי-שוויון בישראל, ואנו מרגישים שהחוק החדש הזה מסיט את החברה שלנו בכיוון ההפוך. התאכזבנו במיוחד לשמוע על הצעת החוק, אשר חוקק במקביל לפעילות שלנו לכתיבת גרסה חלופית לחוקה, עם הדגשים שונים מאוד, המבוססים על צדק ושוויון. פעילות שהפיחה בנו תקווה להמשיך ולממש את החזון שלנו

رسالة إلى الشركاء والأصدقاء في المجتمع العربي الفلسطيني

يانيف ساغي  – مدير عام جبعات حبيبة   الشركاء والشريكات الأعزاء، في السنوات الست الأخير أعمل على قيادة جبعات حبيبة، مركز المجتمع المشترك، سوية مع رياض كبها، محمد دراوشة، سامر عثامنة وغيرهم، وهو العمل الذي اعتبره رسالة وليس مجرد وظيفة. بالنسبة لي، ولأولادي وأحفادي، ليس ثمة مستقبل في إسرائيل إن لم تكن مجتمعًا مشتركًا ومتساويًا لجميع مواطنيها. أنا يهودي ومؤمن بحق وضرورة البيت القومي للشعب اليهودي، ولكنني أعتقد أنه ليس ثمة قيمة لدولة غير ديمقراطية وعنصرية، ولست معنيًا بالعيش في مثل هذه الدولة. القيمة الأساسية التي أعيش وفقها هي المساواة. وأنا أدرك جيدًا التمييز العميق والبنيوي القائم في إسرائيل ضدكم، وأعمل جل قدرتي لتغيير ذلك وضمان المساواة التامة لمواطني إسرائيل العرب الفلسطينيين؛ المساواة التي لا تضمن الحقوق الفردية فقط، بل مساواة تضمن الحقوق الجماعية للأقلية القومية الأصلانية. الحقيقة أنني لم أكن أتخيل بأن اللعبة السياسية الشعبوية لرئيس الحكومة وأحزاب الائتلاف سوف تفرض علينا قانون قومي عنصري الذي يغير صورة الوضع كليًا. وبناء على معلوماتي ليس ثمة دولة ديمقراطية في العال

לצאת למחאה גדולה

"לא ניתן לכם להרוס את המדינה". פרסום לקראת ההפגנה (צילום מסך מתוך פייסבוק) יניב שגיא- מנכ"ל גבעת חביבה שום דבר לא הכין אותי לכך שהמשחקים הפוליטיים הפופוליסטיים של ראש הממשלה ומפלגות הקואליציה ינחיתו עלינו חוק לאום גזעני שמשנה לחלוטין את תמונת המצב. רשמו לפניכם, בתאריך: 18/7/2018 מדינת ישראל שינתה את הגדרת מהותה. ממאי 1948 ועד השבוע שעבר הגדרנו את מהותנו כמדינה יהודית-דמוקרטית. כלומר כמדינת הלאום של העם היהודי שהיא גם מדינתם הדמוקרטית והשוויונית של כל אזרחיה, ללא הבדל מין,דת גזע ולאום. "מגילת העצמאות" הייתה לא רק החזון המייסד של ישראל, היא גם הייתה הקונצנזוס שהגדיר את גבולות המגרש של השיח הציבורי וחוקי המדינה. כל זה שייך לעבר. כנסת ישראל שהעבירה את "חוק הלאום" החליטה שמעכשיו, על פי חוק יסוד, כל מי שאינו יהודי הוא אזרח סוג ב' במדינת ישראל. החוק הזה מיועד להעביר מסר ברור: מדינת ישראל שייכת רק ליהודים, אלו שחיים כאן, ואלו שלא חיים כאן. וביחס ל - 20 אחוז מאזרחי המדינה שהם מיעוט ילידי ערבי, המסר הוא - זו לא ארצכם, ולנו לרוב היהודי אין

ראיון עם מאמני קייטנת כדורגל לשלום (דקל ואחמד)

 צילום: יח"צ - מתוך כתבה >  מ שחק כדורגל לקירוב לבבות - אתר פלאשנט חדשות , רון איתן 16/07/2018 דקל תורם – מדריך מקיבוץ מענית  כשמו כן הוא, דקל תורם הוא חייל משוחרר מזה שבועיים.  לתרום ולהתנדב זה בדמו.  הוא גדל והתחנך על ערכי השומר הצעיר ומגיל צעיר הוא מתנדב במד''א.  אל קייטנת הכדורגל לשלום הוא מגיע מתוך קשר עמוק לאידאולוגיה ולערכים של גבעת חביבה.  לפני 6 שנים השתתף בתכנית ימ"י ויצא כחניך למחנה Heart to Heart בקנדה.  התכנית היתה מאוד משמעותית עבורו.  בימ"י נפתח לו צוהר שפתח והרחיב את שדה הראיה לדבריו. הוא למד על ערכים של חברות ואהבת האדם באשר הוא.  כשחזר לארץ הרגיש צורך לשחזר רגשות שעלו במחנה בקנדה וללכת לאכול שוארמה בבקה או בכפר קרע.  בימים שהתנדב במדא בבקה ,הוא נזכר, הם היו שלושה במשמרת והתפתחה ביניהם הכרות קרובה .  כשזכריא פנה אליו להתנדב כמדריך בקייטנה הוא נענה בשמחה מתוך תחושת שליחות פנימית וכמובן אהבה לילדים ולכדורגל.  מה הדבר הכי חשוב בעינך כאן היום?  "לראות איך הבן אדם מקבל את האחר ו

חבר ומשול | יניב שגיא

חוק הלאום ינתץ את חזונם של מייסדי מדינת ישראל, כפי שנקבע במגילת העצמאות, כמדינה יהודית-דמוקרטית ששומרת על שוויון אזרחי לכל תושביה ללא הבדל, מין גזע דת ולאום. דרכו, ישראל של היום מעמידה את הצביון היהודי שלה הרחק מעל מהותה הדמוקרטית, ובוחרת לשמר את יהדותה לא רק באמצעות סמלים, אלא גם בפגיעה מכוונת וגלויה באזרחיה הערבים. מי שמוביל את חוק הלאום עושה את זה מתוך שיקולים פופוליסטים למען בוחרים לאומניים אבל את המחיר נשלם כולנו. שום דבר לא ישנה את העובדה שבישראל חי מיעוט לאומי ערבי גדול ושום חקיקה גזענית לא "תייהד" את ישראל, מה שכן יקרה הוא שהחיים המשותפים כאן יהיו רעים, קשים ומתוחים יותר, שהאפליה תיצור פגיעה חברתית וכלכלית מצטברת ושהמדינה שבה כולנו חיים תהיה פחות ופחות דמוקרטית. חוק יסוד שמאשר הקמת יישובים נפרדים על בסיס דתי או לאומי אחד ושמוריד את מעמדה של השפה הערבית כמוהו כסטירת לחי הצהרתית שממסדת את האפליה. בניגוד גמור לאינטרס של מדינת ישראל היא מפנה עורף ל21% מאזרחיה. לא בכדי טען היועץ המשפטי לכנסת באופן הנחרץ ביותר במכתבו כי: "לא נמצא לחוק זה אף מקבילה בעולם".