השבוע ביום שלישי ה28/4 תתקיים שביתה כללית בחברה הערבית בישראל. היא הוכרזה כמחאה על שרשרת הריסות בתים שהיו בשבועות האחרונים בישובים הערביים. נהרסו בית בכפר כנא בגליל וחמישה בתים בדהמש שבין רמלה ולוד. המדיניות של הריסת הבתים מבוססת אמנם על תואנות חוקיות, אך היא אינה אלא תוצאה של אפליה מתמשכת - בהקצאת קרקעות ציבוריות, בתכנון הישובים, ובמציאת פתרונות למצוקת הדיור. בכפר כנא, שבה נהרס בית משפחת ח'טיב, התגוררו כ-15 אלף תושבים כשנכנסה לתוקף תוכנית המתאר ב-1995. כעת, עשרים שנה אחר כך, עדיין אין תוכנית מתאר חדשה, אך מספר התושבים עלה ל-25 אלף. הכפר דהמש, ש-16 מבתיו מיועדים להריסה, הוא כפר לא מוכר היושב על אדמות פרטיות של תושביו, המדינה איננה מקיימת דיאלוג עם התושבים , איננה מכירה בכפר ולכן גם מיועדים הבתים להריסה. בעיית הבניה בחברה הערבית קיימת מזה שנים רבות. לרוב היא איננה מוסדרת בגלל העדר תכניות מתאר בחלק גדול מהיישובים הערבים במדינה, ובחלק אחר בגלל שקיימים יישובים שבכלל אינם מוכרים למרות שהם קיימים לפני קום המדינה, ובמקרים אחדים בגלל טעויות תכנון של מנהל התכנון שלא העניק לגי
