בעמוד 13 של תכנית המאה, כמעט כלאחר יד,
בין כול הסעיפים על סיפוחים ומדינה פלסטינית בתנאים, מתחבר נשיא ארה"ב לחזון
הטרנספר ומוסיף לזה הצדקה שאמורה לזעזע כול יהודי שחי בארצות הברית. דבר מדהים
בפני עצמו כשלוקחים בחשבון שארבעת אדריכלי ההסכם: השגריר פרידמן, החותן קושנר,
והשליחים גרינבלט וברקוביץ הם כולם יהודים אמריקאים.
טראמפ מציע אופציה של חילופי שטחים שבה
ואדי ערה (המשולש הצפוני) ואיתו המשולש הדרומי – עד כפר קאסם, יועבר על תושביו
(שכן על פי התכנית אף אדם לא מפנה את ביתו כמובן) למדינת פלסטין. לא טרנספר אישי
שזורקים תושב מביתו, טרנספר קולקטיבי, הוא מציע, שזורק אזרחים ממדינתם.
ואז באה ההצדקה: הם במילא מגדירים את עצמם
כפלסטינים, אז שיעברו לחיות בפלסטין. ממש ככה. לפי הרציונל הזה על ארבעת מנסחי
ההסכם לעזוב את תפקידם במדינה שבה הם אזרחים ולהגר, סליחה לעלות, למדינתם האמיתית,
שהיא מדינת ישראל שמוגדרת בתכנית טראמפ כמדינה היהודית.
כל אחד ממנסחי התוכנית, כמו הרוב המכריע
של יהודי ארצות הברית (שמהווים כמעט 40% מהעם היהודי), מגדיר את עצמו כ"יהודי
אמריקאי". ואיפה מי שמגדיר את עצמו כיהודי אמור לחיות? כמובן, במדינה
היהודית...אני מניח שבעיני רבים מאתנו זה נשמע כמו אנטישמיות!
אבל זה בדיוק הרציונל בעסקה ביחס לערביי
המשולש. יותר מ-70% מהערבים בישראל מגדירים את עצמם כך: "פלסטינים אזרחי
ישראל". הם מגדירים את עצמם כחלק מהעם הפלסטיני שאזרחותם ישראלית. 90% מהם לא
רוצים לחיות במדינת פלסטין, הם רוצים לחיות במדינת ישראל. נכון, הם ממש לא מוכנים
לקבל את האפליה כנגדם, לא חוק לאום שמגדיר את היותם אזרחים סוג ב' בחוק יסוד ולא
אפליה תקציבית שמובנת בתקציבי המדינה. הם דורשים שוויון. ממש כפי שהבטיחה ישראל
במגילת העצמאות ומעולם לא קיימה.
המסר של החברה הערבית אל מדינת ישראל הוא:
"אנחנו אוכלוסייה ילידית. כאן נולדנו וכאן נולדו הורינו ועשרות דורות לפנינו.
זהו הבית שלנו , כך היה וכך יהיה לתמיד. אין לנו ציפייה ולרובנו גם אין רצון שהיהודים ייעלמו וילכו מכאן. ישראל היא מדינתנו
ואנחנו מבקשים לחיות בה כאזרחים שווים. וכשמדברים על זכויות שוות הכוונה היא גם
לזכויות אישיות וגם לזכויות קולקטיביות. ממש כמו שיש לכול מיעוט לאומי מוכר
במדינות העולם.
והמסר של תכנית טראמפ ? אתם קוראים לעצמכם
פלסטינים – לכו לפלסטין. עזבו את אדמתכם, עזבו את ביתכם, עזבו את השורשים שלכם,
עזבו את החיבורים הרבים שיצרתם עם השכנים והחברים היהודים שלכם – לכו לפלסטין.
ועכשיו תחשבו שוב על יהדות ארצות הברית –
100 שנים של בית יהודי, פלורליסטי, שמחובר ליהדותו יותר מהרבה מאוד יהודים שחיים
בישראל. תדמיינו לכם שתבוא אליהם ממשלת ארה"ב ותגיד להם: אתם מגדירים את
עצמכם כיהודים – לכו למדינה היהודית (ישראל). שלא לדבר על כמעט מיליון ישראלים
שהיגרו ("ירדו") לארה"ב מישראל, הם "החצופים" עוד מכנים
את עצמם "ישראלים" או "ישראלים אמריקאים" - יאללה הביתה, למדינתכם ישראל.
באמריקה זה לא יקרה משתי סיבות. הראשונה
היא שהדמוקרטיה האמריקאית הרבה יותר יציבה וחזקה מהדמוקרטיה המאותגרת של ישראל.
החוקה האמריקאית שומרת על זכויות אדם ומגינה על אזרחיה, כולם. ללא הבדל מין, גזע,
דת ולאום (ממש כמו שנכתב גם אצלנו במגילת העצמאות).
והסיבה השנייה היא שטוב לה לאמריקה עם היהודים
שלה ועם הישראלים שקבעו בה את ביתם. זה טוב לכלכלה שלה, זה טוב לתרבות שלה וזה טוב
לקהילה שלה. בדיוק כפי שהבינו באמריקה על אוכלוסייתה המגוונת, אם בישראל ניתן
הזדמנות, נכיר את החברה הערבית לעומק ונתמוך בה היכן שנדרש נבין שגם החברה הערבית
טובה לישראל, כבר היום הם הרופאים שלנו, הרוקחים שלנו, הם חצי מנבחרת ישראל
בכדורגל, הם מעשירים את התרבות שלנו, את המוזיקה, את האוכל שאנחנו אוכלים, הם
בונים את הבתים וסוללים את הכבישים - הם כמעט בכל מקום בכלכלה הישראלית. ולכן רעיון
הטרנספר הקולקטיבי של ערביי ישראל, פוגע בנו בחברה היהודית.
יניב שגיא,
מנכ"ל גבעת חביבה
יניב שגיא,
מנכ"ל גבעת חביבה
תגובות
הוסף רשומת תגובה