דילוג לתוכן הראשי

רשומות

איך הופכים מפגע סביבתי למקום מפגש, ואתר ירי לאגם מים? | מקבולה נאסר

כדאי שתכירו את פורום הסביבה שפועל כמה שנים באזור ואדי עארה, מנשה, באקה, זמר ועמק חפר. פורום שמורכב מפעילים ומובילים מקומיים, ערבים ויהודים, שמצליחים לגבש דרך משותפת, לסמן יעדים ולרשום הישגים. הפורום נולד במסגרת תכנית שותפות בין קהילות של #גבעת_חביבה , ולווה ע"י המרכז היהודי ערבי לשלום בשנתיים וחצי האחרונות, בהנחייתה של אורית מעודד. הקבוצה שמונה כ-15 פעילים.ות, הפכה להיות עמותה רשומה, ומצליחה לרתום גורמים ממסדיים ומקומיים - ביניהם הקק"ל -עמם מתקיימים שיתופי פעולה בתכנון ויישום תכנית אב לשיקום היערות וחיבורם לישובים בוואדי עארה. אלו כוללים בין השאר מיפוי ושילוט של אתרים היסטוריים פלסטיניים באזור בשפות ערבית ועברית. גורמים נוספים עמם העמותה פועלת הם רשות הניקוז, הקרן לשטחים פתוחים, המשרד להגנת הסביבה, הרשויות המקומיות, והחשובים מכל מתנדבים מהקהילות. הפורום קבע אסטרטגית עבודה שמבוססת על יצירת שיתופי פעולה, ורתימת כלל הגורמים במטרה לקדם את האינטרסים הסביבתיים באזור. בפורום עוסקים כיום בתכנון פרויקט בנחל ברקן/אל ג'ורוף, עובדים על שיתופי פעולה קהילתיים בתחום הסביבה תוך בניית ת
פוסטים אחרונים

פירותיו הבאושים של חוק הלאום כבר כאן

לפני שנתיים, כשנאבקנו נגד חוק הלאום הגזעני, אמרו לי: "עזוב, תפסיק עם נבואות החורבן האלה, סתם מילים שלא ישפיעו בשום דבר על המציאות". ואני אמרתי: זהו חוק שהופך את האפליה דה-פקטו, שקיימת כאן מִקום המדינה, לאפליה המובנית בחוק יסוד שיכשיר את שרץ הגזענות והפגיעה באזרחי ישראל הערבים. העתירות בבג"צ כנגד החוק עוד תלויות ועומדות, אבל בית המשפט בקריות החליט השבוע שדי להמתנה. הגיע הזמן לפעול בהתאם לחוק הלאום ולהסתמך עליו בדחיית תביעה של שני תלמידים ערבים, תושבי כרמיאל, לזכותם להסעה לבית ספרם שמחוץ ליישוב. "כרמיאל, עיר יהודית, נועדה לבסס את ההתיישבות היהודית בגליל", כתב הרשם הבכיר לוזון בהחלטתו. "הקמת בית ספר בשפה הערבית... (וכן) מימון הסעות לתלמידים ערבים, לכל דיכפין ובכל אתר, עלול לשנות את המאזן הדמוגרפי ולפגוע בצביונה של העיר". זהו.חד, פשוט ובהיר. אין שוויון. יש העדפה לאומית גזענית ברורה. ואגב, אם כך בכרמיאל מה יגידו בנוף הגליל? שגם היא הוקמה לבסס התיישבות יהודית בגליל? מה יעשו שם עם יותר מ-50% מהתושבים שאינם יהודים? בהחלטת הדחיה לתביעת האחים הערבים מכרמיאל יש

לתרום לגבעת חביבה

גבעת חביבה חוגגת השנה 70 שנות פעילות   כארגון המוביל לבניית חברה משותפת בישראל, פעילותנו גדלה פי כמה וכמה בחמש שנים האחרונות. הגבעה תוססת יותר מאי פעם היום, בפעילות משמעותית לעתיד חברה שוויונית ודמוקרטית בישראל. יחד עם זאת אנו ממשיכים לעמוד מול אתגרים תקציביים וכלכליים, והשנה יותר מתמיד אנו זקוקים לעזרתכם ותמיכתם בהמשך הפעילות העשירה והחשובה שלנו. נודה לכם על הבחירה לתמוך בנו ומאחלים לכולנו ששנת 2019 תהיה שנה של שותפות ושוויון. לתרומה מאובטחת  לפי פעילות בחרו מהתפריט  אנא בחרו את תרומתכם ❤️ לתמיכה בקייטנת מדעים ❤️ לקיום מפגשים בין ילדים יהודים וערבים ❤️ לתמיכה בקיום סדנא בגלריה לשלום ❤️ לבניית חברה משותפת ושוויונית בין יהודים וערבים, באמצעות פרויקטים משותפים בין קהילות שכנות ❤️ להכשרת מורים יהודיים ללימוד עברית מדוברת בבתי ספר ערבים ❤️ להעצמת נשים ועידוד נשים להובלה חברתית ❤️ לסיוע במלגה ללימודי תואר במדעי המחשב לתלמידי חטיבת ביניים ערביים ❤️ לסיוע במלגה לתלמידי בית הספר הבינלאומי למנהיגות ❤️גיוס תרומות לפרויקט "התרופה אופטימיות" לתרומה באמצעות הטלפון או לקבלת

יום בחיי יובל דביר - חברי הצוות: פלסטיני, גיאורגית, אמריקאיות, הדס ואני

מקור:  סיון קלינגבייל | | הארץ  |  בלוגים   |  עוד 365 ימים תמונות: יובל דביר בן 42, נשוי ואב לשלוש, גר בקיבוץ מענית, מנהל ביה"ס התיכון הבינלאומי למנהיגות בגבעת חביבה, אוהב לשחק "חי, צומח, דומם", ההיערכות לשנת הלימודים הבאה מורכבת - כישלון ויסגרו אותנו. "נעים מאוד! אני יובל דביר, בן 42, נשוי לרותי ואבא של עדי, שירה ודנה (14, 12 ו-7). אני המנהל המייסד של בית הספר התיכון הבינלאומי למנהיגות בגבעת חביבה ודוקטורנט בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת לונדון. אנחנו גרים בקיבוץ מענית, סמוך לפרדס חנה-כרכור. הגענו אל המקום המקסים הזה אחרי 16 שנה בגבעתיים". "ניהול של בית ספר בינלאומי פנימייתי בתקופת קורונה היא משימה מאתגרת ומרתקת. יש לנו קהילה בינלאומית של תלמידים ומחנכים שמגיעים מיותר מ-20 מדינות. שלל הסיטואציות החינוכיות והארגוניות שיצרה הקורונה הוא באמת מדהים, ואנחנו לומדים יחד כל יום כיצד לתרגם את הסוגיות לפרקטיקות. מצד אחד, הקורונה הבהירה לכולנו עד כמה אנחנו חולקים חוויות, ערכים ופחדים משותפים, וגם תרמה להעמקת השייכות של הפרט לקהילה (תלמידים, מורים, הורים). מצד שני,

תוחזר לאלתר פעילות תנועות הנוער

פעילות תנועות הנוער: ממשלת ישראל הנאבקת בקורונה החליטה לסגור את תנועות הנוער, הלכה למעשה. בשלב ראשון הקפאת פעילותן בעונת השיא שלהן, קרי בתקופת הקיץ. ובהמשך באמצעות פגיעה קשה בתקציביהן. "הפוך, גוטה – הפוך! " צרח אלטמן הקטן בסרט "מציצים" כשהוא לכוד ברשת במים המצחינים של הירקון. "הפוך, ממשלה – הפוך", יש לזעוק היום בניסיון להציל את המפעל החינוכי שכי מזוהה עם המדינה שלנו, מפעל שמהווה חלק אמיתי מהמערכת החיסונית של ישראל כמדינה וכחברה. בעשרות השנים האחרונות בעולם כולו, התפתחה ההכרה בחשיבותו המכרעת של החינוך הבלתי פורמלי בתהליך ההתפתחות של הפרט ושל החברה. בישראל, תנועות הנוער הן הסוכן המרכזי של החינוך הבלתי פורמלי מיום הקמת המדינה, רוב ממדיי החינוך הבלתי פורמלי באו לידי ביטוי בפועלן של התנועות, ויצרו השפעה מרחיקת לכת על מיליוני אנשים ועל התפתחותה של החברה והמדינה. פעילות תנועות הנוער מערכת החינוך של ישראל נכנסה ל"ורטיגו" לפני 4 חודשים. הילדים והנוער שלנו נמצאים ללא מסגרת חינוכית-חברתית שמלווה אותן בתקופה משברית שמרסקת את הבריאות הכלכלה והחברה. דווקא עכשי

קריאת חבצלת – השומר הצעיר – גבעת חביבה, לקראת תוכנית הסיפוח

צלם:  יאיר טלמור (TalmorYair) שליחותנו התנועתית זה למעלה ממאה שנים עיקרה שילוב בין ציונות, סוציאליזם ואחוות עמים. אנו מאמינים שהדרך להבטיח את עתידו של העם היהודי דורשת את קיומה של ישראל כבית לאומי לעם היהודי. בית לאומי שמבוסס על שוויון ערך האדם, צדק חברתי ודמוקרטיה משגשגת. בית לאומי שמקיים שותפות שוויונית עם אזרחי ישראל הערבים ברוח מגילת העצמאות ושואף לשלום עם מדינות ערב השכנות. תוכנית הסיפוח שמובלת על ידי ראש ממשלת ישראל מהווה פגיעה בערכי הליבה של התנועה שלנו, מסכנת את המשך המפעל הציוני ואת קיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית החיה בשלום ובאחווה עם שכנותיה. עתידנו כעם וכחברה יהיה מונח בשבועות הקרובים על כפות המאזניים. במקום לסיים את הכיבוש לו אנו מתנגדים כבר 53 שנים, מהלך סיפוח והחלת ריבונות ישראלית בשטחים הכבושים לא רק שימנע מהפלסטינים את מימוש זכויותיהם הלגיטימיות לחירות וריבונות הוא גם מסכן את הסכמי השלום הקיימים של ישראל במזרח התיכון ומאיים להבעיר את האזור כולו. תנועת השומר הצעיר לדורותיה, בארץ ובעולם, מחויבת לערכיה וקוראת לממשלת ישראל : עד כאן! אנו דורשים ממנהיגי המדינה עצרו

אפליית ערבים בישראל גם במאבק בקורונה

אתמול התפרסמו נתוני החולים בקורונה בישראל לפי יישובים. מדהים שבישראל אין כמעט אף חולה ערבי. כנראה שיש "גזע עליון" בישראל והוא בכלל ערבי, חסין לקורונה.   כול העולם חולה בקורונה אבל אזרחי ישראל הערבים מחוסנים. הם פשוט לא חולים. לא בעיר הצפופה אום אל פאחם, לא ברהט שבנגב, לא בעיר הבירה של החברה הערבית – נצרת. כולם בריאים. איזה יופי! אבל יש עוד אופציה והיא מצערת מאוד – את הערבים לא בודקים, ולכן גם לא מוצאים חולים. כול הכבוד לנו, מדינת ישראל, לוקחים את התפיסה הגזענית שלנו גם למאבק בקורונה ומאמינים שככה ננצח אותה. שנצליח לרפא את היהודים והמגפה תשתולל אצל הערבים ? זה שילוב של טמטום, חוסר מוסר, וחוסר אחריות משווע. רבים בחברה הערבית ממשיכים לצאת לעבודה בחקלאות ובבניין, גם במקומות בארץ שבהם יש נדבקים רבים במחלה. רבים מהעובדים החיוניים בבתי החולים הן מקרב הרופאים והן מבין אנשי האחזקה והניקיון מגיעים מהחברה הערבית. אלה גם אלה מחד חיוניים מאוד למשק הישראלי ולהתמודדות של מערכת הבריאות, ומאידך חשופים למחלה ומביאים חשיפה זו ליישובים הערביים. אם לא נערך מידית לטפל בחברה הערבית