איך הופכים מפגע סביבתי למקום מפגש, ואתר ירי לאגם מים? | מקבולה נאסר

כדאי שתכירו את פורום הסביבה שפועל כמה שנים באזור ואדי עארה, מנשה, באקה, זמר ועמק חפר. פורום שמורכב מפעילים ומובילים מקומיים, ערבים ויהודים, שמצליחים לגבש דרך משותפת, לסמן יעדים ולרשום הישגים.
הפורום נולד במסגרת תכנית שותפות בין קהילות של #גבעת_חביבה, ולווה ע"י המרכז היהודי ערבי לשלום בשנתיים וחצי האחרונות, בהנחייתה של אורית מעודד.
הקבוצה שמונה כ-15 פעילים.ות, הפכה להיות עמותה רשומה, ומצליחה לרתום גורמים ממסדיים ומקומיים - ביניהם הקק"ל -עמם מתקיימים שיתופי פעולה בתכנון ויישום תכנית אב לשיקום היערות וחיבורם לישובים בוואדי עארה. אלו כוללים בין השאר מיפוי ושילוט של אתרים היסטוריים פלסטיניים באזור בשפות ערבית ועברית. גורמים נוספים עמם העמותה פועלת הם רשות הניקוז, הקרן לשטחים פתוחים, המשרד להגנת הסביבה, הרשויות המקומיות, והחשובים מכל מתנדבים מהקהילות.
הפורום קבע אסטרטגית עבודה שמבוססת על יצירת שיתופי פעולה, ורתימת כלל הגורמים במטרה לקדם את האינטרסים הסביבתיים באזור.

בפורום עוסקים כיום בתכנון פרויקט בנחל ברקן/אל ג'ורוף, עובדים על שיתופי פעולה קהילתיים בתחום הסביבה תוך בניית תהליכי שיתוף ציבור באום אל פחם, ועל טיפוח יערות בסיוע של קבוצות נאמני סביבה בערערה ובערה.
עד כה הקבוצה קיימה מספר ימי עיון בנושאים סביבתיים רלוונטיים כמו ניקוי פסולת, אכיפה ומחזור. הכנס הבא, שיהווה נקודת שיא בפעילות העמותה, מתוכנן להתקיים ב 3.2.2022 בכפר קרע, במעמד השרה לאיכות הסביבה תמר זנדברג, נציגי ראשויות מהאזור ותושבים.

 
מפגש עם שניים מחברי הפורום מספר סיפור של שייכות עמוקה לקהילה ולסביבה. פייסל מחאג'נה וד"ר הישאם יונס הם בני המקום, תושבי וואדי עארה. פייסל בנקאי ופעיל מקומי מאום אלפחם, וד"ר יונס הוא אגרונום שעבד עשרות שנים במשרד החקלאות, כיום פנסיונר חובב טבע ופעיל סביבתי.
ד"ר יונס מספר, "לאחר גיבוש הקבוצה בגבעת חביבה בחרנו להתמקד בסוגיות הסביבה, כקבוצה ערבית יהודית, אין דבר מאחד יותר מהסביבה שלנו, אנחנו חברות שחייבות לחיות ביחד, ולכן חייבות לעבוד ביחד".
מבחינת שני חברי הפורום, קשה להבין את פעילות הפורום מבלי לראות את העבודה בשטח. הם לקחו אותנו לסיור במקומות הקרובים לליבם. הראשון הוא יער אלרוחה צפונית לעארה, מקום שהפך ממפגע סביבתי וחברתי לנקודת מפגש לרווחת הקהילה בטבע.

פייסל מחאג'נה נזכר ש- 30 משאיות של פסולת בניין הועברו מהמקום. מקום שהיה נקודת ממכר סמים היום הוא בטוח לכולם, והתושבים הם הראשונים לשמור עליו.
ד"ר יונס שחי בעארה, ומעורב בחיי הקהילה, רואה בטבע את המפלט היחידי לאדם בישובים הערבים. החברה הערבית זקוק לטבע כמו אוויר לנשימה, במיוחד בשל תנאי החיים שסובבים אותנו. רבבות יוצאים מדי סוף שבוע לטייל סביב הישוב כי הם לא מחפשים אטרקציות גדולות אבל רוצים להתחבר לטבע הכי קרוב אליהם, זה שהם מכירים מילדותם "כי במקור שלנו אנחנו פלאחים".

 
זוהי השנה החמישית אחרי שנוקה היער, ועדין שומרים עליו. היום התושבים מרגישים שזה שלהם, וזה קורה גם כי הרשות המקומית ושאר המוסדות נתנו יד למאמץ הזה וממשיכים להיות חלק ממנו.
באום אלפחם נמצאים בשלבים ראשונים לביצוע כמה פרויקטים בשיתוף התושבים, עיריית אום אלפחם, היחידה לאיכות הסביבה, מחוז חיפה במשרד לאיכות הסביבה, במטרה לחבר בין התושבים לטבע שסובב אותם, ואולי ליצור דוגמה של פרק עירוני סובב עיר ערבית, מקום שיכלול שבילים ואופציות לספורט בטבע, ע"פ רצונות התושבים שנבדקו בסקר מקדים.
מוסיף פייסל כי סוגיית האדמות קשה ביותר בחברה הערבית. מצד אחד אנחנו זקוקים לשטחים לבנייה בשל המצוקה האדירה, אבל באותו זמן חייבים לתבוע את זכותנו לשטחים ירוקים ואוויר בריא לישובים שלנו. אנחנו חווים מוכנות גדולה מצד הקק"ל לשיתוף פעולה, דבר שהיה חסר בזמנים קודמים, ואנו שמחים שכולם נותנים יד ומשתתפים במאמץ הזה.
נקודת המפגש השנייה שחשובה לחברי הפורום היא גבעות אלרוחה נחל ברקן/ אל ג'ורף צפונה לעארה. החזון של ד"ר יונס והקבוצה אינו עוצר בפרויקטים מקומיים וניקוי פסולת בניין. הוא רואה את האזור כמקום הטוב יותר להקמת אגם מים, בדומה לאגם החולה, גוף מאסף למים הטבעיים באזור ומחובר לנחל. מקום לנקודת תצפית בציפורים נודדות אשר תלמידים מכל האזור מגיעים אליו לצפות ולחקור. האזור עצמו היה נטוע בעצי בר עד לפני כמה עשרות שנים. הטראסות עדיין עומדות ורק צריך לחשוף אותן ולהפוך אותן לאמפיתיאטרון עבור אזור האגם.

 
התוכנית נמצאת בדיונים ברשות הניקוז כרמל ובמחלקת תכנון של הקק"ל בשיתוף חברי עמותת הסביבה ומועצת כפר קרע וזקוקה למשאבים. ד"ר יונס מאמין שזה עוד יקרה, כי הם לא יפסיקו לנסות.
ד"ר יונס רואה במקום כזה נקודת מפגש אפשרית אזורית, כי לדבריו, כולנו באזור כאן כפריים, גם ערבים וגם יהודים. הוא יכול לדמיין כאן "רודיאו" וואדי עארה, פסטיבל ותחרות סוסים שמושכת את כולם, "בדיוק כמו בארצות הברית גם כאן יש לנו סוסים יפים אז למה לא רודיאו ואדי עארה?".

 
להסתובב במקום הזה איננו קל עבור ד"ר יונס. אלה אותם אדמות שהופקעו ממשפחתו ב 1948. הכאב אינו מונע ממנו מלרצות שמקום זה יהפוך לאתר טבע לטובת ולהנאת כולם. אולי זה מה שמנחם בכך.
הדבר המצער הוא מטווח הירי שבסמוך לאגם העתידי, הטראסות המקוריות ומצפור הציפורים המתוכנן. בכל שעות היממה נשמע ירי מחריש, המקלקל את יופי הטבע וצליליו ומבריח את כל הציפורים.
את התמונה הזו פייסל וד"ר יונס נחושים לשנות.