שם טוב שהיה מזכ"ל מפ"ם, חבר כנסת ותיק ושר הבריאות והסעד
היה בשבילנו ובשביל רבים רבים בארץ הזאת דמות מופת פוליטית.
ויקטור שילב בין
מחויבות מוחלטת לשלום וצדק חברתי קשורים בהכרח אחד לשני. בדרכו הפוליטית באו לידי
ביטוי נועם הליכותיו, יושרו האישי והציבורי , אומץ הלב ודבקותו בערכים גם כאשר
המחיר הפוליטי גבוה. "אחוות עמים" לא הייתה רק מטבע לשוני עבורו והיה זה
שם-טוב שכשר בריאות מינה תחתיו את סגן השר הערבי הראשון בתולדות המדינה, עבד
אל-עזיז א-זועבי המנוח. כה מעטים מסוגלים היו לפעול בשדה הפוליטי ולהצליח לשמר
מצפן ערכי ברור שכזה.
באוקטובר 1982, 5 חודשים לפני רצח אמיל גרינצווייג ו-13 שנה לפני רצח
רבין, פרסם ויקטור בעיתון "מעריב"
מאמר תחת הכותרת "מכתב גלוי לרוצח שלי". במכתב זה מקונן ויקטור על הרצח הקולקטיבי של
הדמוקרטיה בישראל. על השנאה, ההפחדה וההוקעה של מנהיגי השמאל כבוגדים. ויקטור ראה
מוקדם ורחוק, למרבה הכאב נבואתו הקודרת התגשמה ברצח גרינצווייג ורבין וממשיכה
להתגשם עד היום כאשר הדמוקרטיה הישראלית ממשיכה לעמוד תחת ההתקפות הפרועות של הימין.
כמה סמלי שיום לאחר קבורתו תדון הכנסת בקבלת החוק שמיועד להרחיק את אזרחי ישראל
הערבים מהמעגל הפוליטי בישראל.
לאחר הגיעו של ויקטור שם טוב
לגיל 90 הוא הפקיד את הארכיון שלו ביד יערי שבגבעת חביבה. כאן יישמר פועלו וימשיך להקרין
על החוקרים והשואפים ללמוד מדרכו של ויקטור .
(דברים שנשא יניב שגיא מנכ"ל גבעת חביבה בישיבת הנהלת הגבעה ביום
הלווייתו של שם טוב)
 |
| ויקטור שם-טוב (1 בפברואר 1915 – 8 במרץ 2014) היה פוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל צלם: דני וסרלאוף |
תגובות
הוסף רשומת תגובה