דילוג לתוכן הראשי

ט"ו בשבט תשע"ד – נטיעות בגבעת חביבה: יניב שגיא

טו בשבט הוא ה-חג ביהדות שמבטא את הקשר בין האדם והאדמה. הקשר והחיבור שלנו לארץ שלנו.
טו בשבט גם מבטא את האחריות שיש לנו למען העתיד. איננו נחים ומתפעלים ממה שעשו אבותינו וקודמינו, שנטעו לפנינו ועכשיו אנחנו נהנים מפועלם ומפרי העצים שניתנו לנו. חובה עלינו להמשיך את העבודה. להמשיך את התרומה. לדאוג לעתיד. לדורות הבאים. למעשה שימשיך ויחבר בין האדם והטבע באופן שתתקיים זיקה הדדית מקיימת.
היום אנחנו מתברכים בטקס זה בנטיעה חדשה כאן בגבעת חביבה. אל העשייה הציבורית שנועדה לבנות חברה ,ומדינה שמתבצעת כאן כבר 65 שנים (כמניין שנות הכנסת שחוגגת היום). מצטרף אלינו השנה אלו"ט. אנחנו מתברכים בחיבור הזה. חיבור שמחדד לנו את היכולת לראות את ייחודיותו של כל אדם ואדם, ותרומתו שלו למעשה של הכלל
רבי נחמן בליקוטי מוהרן אמור לנו:
כִּי דַּע, כִּי כָל רוֹעֶה וְרוֹעֶה יֵשׁ לוֹ נִגּוּן מְיֻחָד לְפִי הָעֲשָׂבִים וּלְפִי הַמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹעֶה שָׁם, כִּי כָל בְּהֵמָה וּבְהֵמָה יֵשׁ לָהּ עֵשֶׂב מְיֻחָד, שֶׁהִיא צְרִיכָה לְאָכְלוֹ. גַּם אֵינוֹ רוֹעֶה תָּמִיד בְּמָקוֹם אֶחָד. וּלְפִי הָעֲשָׂבִים וְהַמָּקוֹם שֶׁרוֹעֶה שָׁם, כֵּן יֵשׁ לוֹ נִגּוּן כִּי כָל עֵשֶב וָעֵשֶב יֵש לוֹ שִירָה
אם ננסה להאזין לצליל העולה בחלילו של הרועה עת רועה הוא את צאנו, ככל הנראה לא נשמע את ניגונו של הרועה – אנו נקשיב לניגונם של העשבים. ר"נ מתאר שלרועה עצמו אין ניגון משלו, כל ניגוניו באים לו מהמקום בו הוא רועה את צאנו, מהעשבים המצויים שם ומצרכי הבהמות שעליהם הוא מופקד
וממשיך רבי נחמן ומסביר שהרועה הוא לא רק פסיבי בשדה, הניגון שהוא שומע מהדהד:
חזרה:וְעַל-יְדֵי שֶׁהָרוֹעֶה יוֹדֵעַ הַנִּגּוּן, עַל-יְדֵי-זֶה הוּא נוֹתֵן כּחַ בְּהָעֲשָׂבִים, וַאֲזַי יֵשׁ לַבְּהֵמוֹת לֶאֱכל. וְזֶה בְּחִינַת 'הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ', הַיְנוּ שֶׁהַנִּצָּנִים גְּדֵלִים בָּאָרֶץ עַל-יְדֵי הַזֶּמֶר וְהַנִּגּוּן הַשַּׁיָּךְ לָהֶם
על ידי כך שהרועה יודע את הניגון ששמע משירת העשבים, על ידי כך בכוחו של הרועה והניגון להחיות את העשבים בחזרה, ומתוך כך לתת אוכל לבהמות
40 עצי זית  השנה אנחנו שותלים כאן בגבעת חביבה ביחד עם אלו"ט
עצים שיסמלו את ההוקרה וההערכה לארבעים שנה של מפעל שמוצא את הניגון המיוחד של כל אדם ואדם. ניטע כאן עצי זית שיסמלו את התרומה והאמונה שלנו בעתיד. עתיד של שלום שישכון בארצנו ויהווה את הבסיס לבניית חברה משותפת ומחברת בין אדם ואדמה.

חג שמח

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

אפליית ערבים בישראל גם במאבק בקורונה

אתמול התפרסמו נתוני החולים בקורונה בישראל לפי יישובים. מדהים שבישראל אין כמעט אף חולה ערבי. כנראה שיש "גזע עליון" בישראל והוא בכלל ערבי, חסין לקורונה.   כול העולם חולה בקורונה אבל אזרחי ישראל הערבים מחוסנים. הם פשוט לא חולים. לא בעיר הצפופה אום אל פאחם, לא ברהט שבנגב, לא בעיר הבירה של החברה הערבית – נצרת. כולם בריאים. איזה יופי! אבל יש עוד אופציה והיא מצערת מאוד – את הערבים לא בודקים, ולכן גם לא מוצאים חולים. כול הכבוד לנו, מדינת ישראל, לוקחים את התפיסה הגזענית שלנו גם למאבק בקורונה ומאמינים שככה ננצח אותה. שנצליח לרפא את היהודים והמגפה תשתולל אצל הערבים ? זה שילוב של טמטום, חוסר מוסר, וחוסר אחריות משווע. רבים בחברה הערבית ממשיכים לצאת לעבודה בחקלאות ובבניין, גם במקומות בארץ שבהם יש נדבקים רבים במחלה. רבים מהעובדים החיוניים בבתי החולים הן מקרב הרופאים והן מבין אנשי האחזקה והניקיון מגיעים מהחברה הערבית. אלה גם אלה מחד חיוניים מאוד למשק הישראלי ולהתמודדות של מערכת הבריאות, ומאידך חשופים למחלה ומביאים חשיפה זו ליישובים הערביים. אם לא נערך מידית לטפל בחברה הערבית ...

קריאת חבצלת – השומר הצעיר – גבעת חביבה, לקראת תוכנית הסיפוח

צלם:  יאיר טלמור (TalmorYair) שליחותנו התנועתית זה למעלה ממאה שנים עיקרה שילוב בין ציונות, סוציאליזם ואחוות עמים. אנו מאמינים שהדרך להבטיח את עתידו של העם היהודי דורשת את קיומה של ישראל כבית לאומי לעם היהודי. בית לאומי שמבוסס על שוויון ערך האדם, צדק חברתי ודמוקרטיה משגשגת. בית לאומי שמקיים שותפות שוויונית עם אזרחי ישראל הערבים ברוח מגילת העצמאות ושואף לשלום עם מדינות ערב השכנות. תוכנית הסיפוח שמובלת על ידי ראש ממשלת ישראל מהווה פגיעה בערכי הליבה של התנועה שלנו, מסכנת את המשך המפעל הציוני ואת קיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית החיה בשלום ובאחווה עם שכנותיה. עתידנו כעם וכחברה יהיה מונח בשבועות הקרובים על כפות המאזניים. במקום לסיים את הכיבוש לו אנו מתנגדים כבר 53 שנים, מהלך סיפוח והחלת ריבונות ישראלית בשטחים הכבושים לא רק שימנע מהפלסטינים את מימוש זכויותיהם הלגיטימיות לחירות וריבונות הוא גם מסכן את הסכמי השלום הקיימים של ישראל במזרח התיכון ומאיים להבעיר את האזור כולו. תנועת השומר הצעיר לדורותיה, בארץ ובעולם, מחויבת לערכיה וקוראת לממשלת ישראל : עד כאן! אנו דורשים ממנהיגי המדינה ע...

נאומו של יניב שגיא בעת קבלת פרס ממשלת אוסטריה לגבעת חביבה

אבא שלי , יעקב שגיא, היה יהודי שנולד באירופה. מלחמת העולם השנייה שהייתה השואה של העם שלי הובילה למותם של שליש מבני עמי. אבא שלי יצא ממנה פליט ויתום מאב. ילד ללא בית. ביולי 1948 בעקבות הקמת מדינת ישראל הוא הגיע לקיבוץ שבו אני חי ומגדל את ילדיי. קיבוץ עין השופט. רק שם הוא זכה בבית ובחירות. 3 חודשים לפני שהוא הגיע לקיבוץ שהוקם בשנת 1937 איבדו את ביתם וחירותם השכנים הפלסטינים של הקיבוץ שלי מהכפר כפרין במלחמה שנקראת על ידי ארצי "מלחמת העצמאות" ועל ידי הפלסטינים "הנכבה", האסון. כשהייתי ילד לקח אותי אבי, ניצול השואה, לחורבות הכפר ההרוס כפרין ולימד אותי את השיעור החשוב ביותר שקיבלתי: "לא מתקנים עוול ביצירת עוול חדש" הוא אמר לי, "עד שלא יהיה צדק ושלום לכול תושבי הארץ הזאת עתידנו לא מובטח" מאז משימת חיי היא להביא לארצי המסוכסכת והמדממת שלום, צדק ושוויון לכול האזרחים, משני העמים, שחולקים את אדמתנו המשותפת. גבעת חביבה היא הארגון החלוצי והגדול ביותר שעוסק במשימה זו כבר 67 שנים. אנחנו פועלים מתוך שליחות עמוקה לבנות שותפות שיוויונית בין יהודים וער...