דילוג לתוכן הראשי

"אני סייט ספסיפיק"

תערוכת אמנות, בית הספר הבינלאומי בגבעת חביבה, מחזור א'
משתתפים: מנאת אבו סמארה, הנסלי אגבו, דיאנה ברגמן, גנט סרוודיקו, מינה דאגאש, לירי דה- ויט,רז פילדרבאום, ואזגן גספאריאן, יארא גנאיים, לילי הובניסיאן, אסקנז הובניסיאן, זמפירה איברגימובה,  מאיאר ג'ובראן, קיילה קפלן, דירה קומיאקובה, אריאל קיזלר, אורי קלמפנר, וואג'ד מחאג'נה,אליה פבליק- דרדל, נגה סמוכה, סמואל ואן לוואן, סאם ויינברג.

אוצרת: אפרת גל שמש

כיתת האמנות של 2019 גאה להציג את תערוכת האמנות הראשונה של בית הספר הבינלאומי בגבעת חביבה. התערוכה הינה הצצה למה שעברנו במהלך השנה. אלו הן היצירות של 22 סטודנטים מוכשרים וייחודים מרקע תרבותי ומגוון וסיפורים שונים שהם מבקשים לספר.

שם התערוכה- "אני סייט ספסיפיק" מבוסס על הושג האמנותי- "סייט ספיסיפיק"- אמנות תלויית מקום. כלומר אמנות שנוצרה במיוחד עבור מקום מסויים והמקום הינו למעשה חלק בלתי נפרד מן העבודה.
התערוכה מוצגת במגדל הספרייה הישנה בגבעת חביבה שתוכנן על ידי האדריכל שמואל מסטצ'קין- תלמיד אסכולת הבאו- האוס וממובילי הסגנון הבינלאומי בארץ. המגדל המעוגל, בן שלוש קומות, עומד לפני שיפוץ אשר יהפוך אותו למרכז למידה מתקדם.

האמנות המוצגת מתייחסת באופן ספציפי למגדל הייחודי, אבל מכילה בתוכה גם את ההתייחסות לשהות בבית הספר הבינלאומי, בקמפוס גבעת חביבה, במדינת ישראל- אשר עבור רבים מן התלמידים הינה ארץ זרה. העבודות בתערוכה מתייחסות לחויית הלמידה בבית הספר הבינלאומי הכוללת שהות אינטנסיבית  בסביבה מגוונת.  השנה הראשונה בבית הספר היתה עבור כולם- מסע משמעותי, בו נאלצנו להפתח כלפי החדש והבלתי מוכר ולהאזין גם לנרטיבים הסותרים את שלנו. המפגשים האלה גרמו לכל תלמיד להביט פנימה, מצד אחד, להדגיש היבטים בזהות ובמורשת האישית ומצד שני לבחון מחדש אמונות ותפישות עולם.
במסעם האמנותי, התלמידים בחנו מרכיבים בזהותם- לאומיות, מגדר, אידיאולוגיות, אמונות וחלומות. אצל רבים מהם, הבחינה, הדגישה את הפער בין האופן בו אני מרגיש לאופן בו אחרים רואים אותי, הפער בין המלאכותיות של תוויות וסטריאוטיפים והמורכבות של עצמי רב שכבתי. 

התערוכה פותחת בפני כל תלמיד את ההזדמנות לתפוס מקום בעולם, לומר- הנה אני, זה מי שאני. לעיתים 
קרובות מבקשים לבטא דבר מורכב, עדין, או שנוגע בנקודות מכאיבות, אבל לאמנות יש דרך להכיל את הכל.


דיאנה ברגמן

אליה פבליק- דרדל

גנט סרוודיקו

הנסלי אגבו

אורי קלמפנר

ואזגן גספאריאן

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

Arik Einstein

Little by little Eretz Yisrael, the Older and Better Eretz Yisrael, is being finished off, but there are moments in which I suddenly feel that the change is happening with one sharp swoop of a sword. Such a moment came tonight when we were told about the death of Arik Einstein. A deja vu of sorts – once again Ichilov, once again Beni Barbash, the Hospital Director in a choked up voice in front of the cameras. Once again shock and real and all-encompassing sadness from all parts of the public, and once again memorial candles outside of the hospital. And once again, Shalom Chaver, just like Arik sang for Yitzhak. For me, Arik Einstein was an entire culture that combines music with a vast love of the Israel that once was. An Israel of modesty, an Israel of simplicity where we make our way slowly and we think about the poor soldiers who are lying in the mud right now, an Israel that sometimes makes our hearts ache from its direction and we feel that the country has g...

ממשלת ישראל טעתה בהחלטתה להוציא את התנועה האסלאמית מחוץ לחוק

ממשלת ישראל טעתה בהחלטתה להוציא את התנועה האסלאמית – הפלג הצפוני אל מחוץ לחוק.  צעד זה מראה חוסר תובנה והבנה של החברה הערבית, מרכיביה והמגמות שפועלות בתוכה. עדיף למדינת ישראל, וליחסי יהודים וערבים יחסים שקופים, וכנים, גם אם הם מאתגרים וקשים לפעמים.  ברור שפעילות התנועה האסלאמית – הפלג הצפוני לא תאמה את ציפיות חלק גדול מהציבור היהודי, ואף חלקים בציבור הערבי, אבל עדיף שהיא תהיה ציבורית ושקופה מאשר שתהיה סודית ומחתרתית.  מנכ"ל גבעת חביבה יניב שגיא, ומוחמד דראושה מנהל המרכז לחברה משותפת אמרו: "שיח נרטיבים מנוגדים הוא שיח קשה ומאתגר, אבל הוא עדיף על שיח חירשים.  עדיף שהמדינה תתמודד עם הנושאים שמעלה השיח הזה בדרכים יותר דמוקרטיות ויותר חינוכיות מאשר הבחירה בבריחה על ידי הוצאת התנועה האסלאמית אל מחוץ לחוק.  יחסי יהודים וערבים במדינה הם בחשיבות לאומית עליונה, וכל צעד שננקט בזירה הזו צריך להיות צעד משותף של המנהיגות של שני הצדדים ולא רק במעמד של צד אחד כפי שנעשה כאן." הם הוסיפו: " זה הזמן שבו כל הגורמים הפוליטיים במדינה נדרשים לגלות אחריות, להתגייס ...

גבעת חביבה מרכינה את ראשה על מותו של ויקטור שם טוב

שם טוב שהיה מזכ"ל מפ"ם, חבר כנסת ותיק ושר הבריאות והסעד היה בשבילנו ובשביל רבים רבים בארץ הזאת דמות מופת פוליטית. ויקטור שילב בין מחויבות מוחלטת לשלום וצדק חברתי קשורים בהכרח אחד לשני. בדרכו הפוליטית באו לידי ביטוי נועם הליכותיו, יושרו האישי והציבורי , אומץ הלב ודבקותו בערכים גם כאשר המחיר הפוליטי גבוה. "אחוות עמים" לא הייתה רק מטבע לשוני עבורו והיה זה שם-טוב שכשר בריאות מינה תחתיו את סגן השר הערבי הראשון בתולדות המדינה, עבד אל-עזיז א-זועבי המנוח. כה מעטים מסוגלים היו לפעול בשדה הפוליטי ולהצליח לשמר מצפן ערכי ברור שכזה. באוקטובר 1982, 5 חודשים לפני רצח אמיל גרינצווייג ו-13 שנה לפני רצח רבין, פרסם ויקטור בעיתון "מעריב"  מאמר תחת הכותרת "מכתב גלוי לרוצח שלי".  במכתב זה מקונן ויקטור על הרצח הקולקטיבי של הדמוקרטיה בישראל. על השנאה, ההפחדה וההוקעה של מנהיגי השמאל כבוגדים. ויקטור ראה מוקדם ורחוק, למרבה הכאב נבואתו הקודרת התגשמה ברצח גרינצווייג ורבין וממשיכה להתגשם עד היום כאשר הדמוקרטיה הישראלית ממשיכה לעמוד תחת ההתקפות הפרועות של הימין. כמה סמל...