דילוג לתוכן הראשי

قانون القومية - بيان جفعات حبيبة

نحن أعضاء مجلس جبعات حبيبة العام لتعزيز الحياة المشتركة نشد على أيادي أولئك الذي يقودون معًا، في هذه الأيام العصيبة على ضوء قانون القومية، أجندة من أجل تشكيل المجتمع المشترك في إسرائيل؛ مجتمعًا إسرائيليًا يقوم على المساواة المدنية، والديمقراطية الجوهرية وحماية الأقليات، القيم التي تتجسد بقوة في وثيقة استقلال دولة إسرائيل.

نحن نعارض بشكل قطاع قانون القومية المُدمّر، والذي أحدث تشريعه المُتسرّع شرخًا عميقًا بين المواطنين العرب والدولة، ونطالب بإلغائه فورًا. يؤدي هذا القانون إلى الانقسام الذي يلحق الاضرار الجسيمة بمناعتنا الاجتماعية جميعنا، ويسحب الشرعية عن مواطنة نحو 20% من سكان الدولة. وهو قانون يلغي مبدأ المساواة الذي يشكل مركبًا حاسمًا في جهودنا من أجل تأسيس المجتمع المشترك في إسرائيل، ويقوض أسس التعايش المتساوي التي نعمل من أجلها منذ نحو 70 سنة.

 رغم المخاوف الكبيرة، فنحن نستمد التشجيع والأمل من أصوات المواطنين والمواطنات العديدة التي تعارض هذه القانون، فهم الضوء في هذا الظلام الذي فرض على جميعنا، ونتجند سوية إلى جانب المؤسسات الفاعلة في هذا المجال من أجل تعزيز الاحتجاج المدني وتعزيز صوت الاحتجاج.

كما نناشد الجماهير اليهودية في إسرائيل لمد يد الدعم للمواطنين العرب كشركاء حقيقيين في النضال والسعي من أجل المواطنية المتساوية والمشتركة، والتعبير عن ذلك بالعمل الشخصي والجماهيري. ونناشد الجماهير العربية في إسرائيل للعمل معنا بجميع الوسائل القانونية الممكنة من أجل إلغاء هذا القانون، ومواصلة دعم العمل العربي اليهودي المشترك من أجل بناء دولة قيمية، وديمقراطية ومتساوية.

جبعات حبيبة، المركز لتعزيز الحياة المشترك في إسرائيل، سوف تواصل العمل والتربية والبناء بدون يأس ومن خلال الإيمان الكبير، من أجل المجتمع المتماسك والشامل لجميع المواطنين والمواطنات بصفتهم هذه، وفي بروح الإيمان بالإنسان وقيم وثيقة الاستقلال.


أيمن سيف، المدير المشارك لمجلس جبعات حبيبة العام لتعزيز الحياة المشتركة في إسرائيل
بروفيسور تسڤي اكشطاين، المدير المشارك لمجلس جبعات حبيبة العام لتعزيز الحياة المشتركة في إسرائيل
ينيف سغي، مدير عام جبعات حبيبة
محمد دراوشة، منهل مجال التخطيط والمساواة والحياة المشتركة في جبعات حبيبة



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

אפליית ערבים בישראל גם במאבק בקורונה

אתמול התפרסמו נתוני החולים בקורונה בישראל לפי יישובים. מדהים שבישראל אין כמעט אף חולה ערבי. כנראה שיש "גזע עליון" בישראל והוא בכלל ערבי, חסין לקורונה.   כול העולם חולה בקורונה אבל אזרחי ישראל הערבים מחוסנים. הם פשוט לא חולים. לא בעיר הצפופה אום אל פאחם, לא ברהט שבנגב, לא בעיר הבירה של החברה הערבית – נצרת. כולם בריאים. איזה יופי! אבל יש עוד אופציה והיא מצערת מאוד – את הערבים לא בודקים, ולכן גם לא מוצאים חולים. כול הכבוד לנו, מדינת ישראל, לוקחים את התפיסה הגזענית שלנו גם למאבק בקורונה ומאמינים שככה ננצח אותה. שנצליח לרפא את היהודים והמגפה תשתולל אצל הערבים ? זה שילוב של טמטום, חוסר מוסר, וחוסר אחריות משווע. רבים בחברה הערבית ממשיכים לצאת לעבודה בחקלאות ובבניין, גם במקומות בארץ שבהם יש נדבקים רבים במחלה. רבים מהעובדים החיוניים בבתי החולים הן מקרב הרופאים והן מבין אנשי האחזקה והניקיון מגיעים מהחברה הערבית. אלה גם אלה מחד חיוניים מאוד למשק הישראלי ולהתמודדות של מערכת הבריאות, ומאידך חשופים למחלה ומביאים חשיפה זו ליישובים הערביים. אם לא נערך מידית לטפל בחברה הערבית ...

קריאת חבצלת – השומר הצעיר – גבעת חביבה, לקראת תוכנית הסיפוח

צלם:  יאיר טלמור (TalmorYair) שליחותנו התנועתית זה למעלה ממאה שנים עיקרה שילוב בין ציונות, סוציאליזם ואחוות עמים. אנו מאמינים שהדרך להבטיח את עתידו של העם היהודי דורשת את קיומה של ישראל כבית לאומי לעם היהודי. בית לאומי שמבוסס על שוויון ערך האדם, צדק חברתי ודמוקרטיה משגשגת. בית לאומי שמקיים שותפות שוויונית עם אזרחי ישראל הערבים ברוח מגילת העצמאות ושואף לשלום עם מדינות ערב השכנות. תוכנית הסיפוח שמובלת על ידי ראש ממשלת ישראל מהווה פגיעה בערכי הליבה של התנועה שלנו, מסכנת את המשך המפעל הציוני ואת קיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית החיה בשלום ובאחווה עם שכנותיה. עתידנו כעם וכחברה יהיה מונח בשבועות הקרובים על כפות המאזניים. במקום לסיים את הכיבוש לו אנו מתנגדים כבר 53 שנים, מהלך סיפוח והחלת ריבונות ישראלית בשטחים הכבושים לא רק שימנע מהפלסטינים את מימוש זכויותיהם הלגיטימיות לחירות וריבונות הוא גם מסכן את הסכמי השלום הקיימים של ישראל במזרח התיכון ומאיים להבעיר את האזור כולו. תנועת השומר הצעיר לדורותיה, בארץ ובעולם, מחויבת לערכיה וקוראת לממשלת ישראל : עד כאן! אנו דורשים ממנהיגי המדינה ע...

נאומו של יניב שגיא בעת קבלת פרס ממשלת אוסטריה לגבעת חביבה

אבא שלי , יעקב שגיא, היה יהודי שנולד באירופה. מלחמת העולם השנייה שהייתה השואה של העם שלי הובילה למותם של שליש מבני עמי. אבא שלי יצא ממנה פליט ויתום מאב. ילד ללא בית. ביולי 1948 בעקבות הקמת מדינת ישראל הוא הגיע לקיבוץ שבו אני חי ומגדל את ילדיי. קיבוץ עין השופט. רק שם הוא זכה בבית ובחירות. 3 חודשים לפני שהוא הגיע לקיבוץ שהוקם בשנת 1937 איבדו את ביתם וחירותם השכנים הפלסטינים של הקיבוץ שלי מהכפר כפרין במלחמה שנקראת על ידי ארצי "מלחמת העצמאות" ועל ידי הפלסטינים "הנכבה", האסון. כשהייתי ילד לקח אותי אבי, ניצול השואה, לחורבות הכפר ההרוס כפרין ולימד אותי את השיעור החשוב ביותר שקיבלתי: "לא מתקנים עוול ביצירת עוול חדש" הוא אמר לי, "עד שלא יהיה צדק ושלום לכול תושבי הארץ הזאת עתידנו לא מובטח" מאז משימת חיי היא להביא לארצי המסוכסכת והמדממת שלום, צדק ושוויון לכול האזרחים, משני העמים, שחולקים את אדמתנו המשותפת. גבעת חביבה היא הארגון החלוצי והגדול ביותר שעוסק במשימה זו כבר 67 שנים. אנחנו פועלים מתוך שליחות עמוקה לבנות שותפות שיוויונית בין יהודים וער...