דילוג לתוכן הראשי

מרכז מעשה - בונים חברה משותפת בישראל הלכה למעשה

ביומיים האחרונים התארחו אצלנו בגבעת חביבה מתנדבי "מעשה". 570 חברות וחברים, ערבים ויהודים, דרוזים, אתיופים, יהודים אמריקאים. 570 בני אדם צעירים, מרתקים ומלהיבים שבונים בו זמנית את החברה שלנו, המדינה שלנו, והעתיד שלהם כשותפים ומעצבי מציאות. היום הייתה לי הזכות לצפות באחת הקבוצות היהודיות ערביות שבהן המתנדבים סיפרו איך בשבילם חברה משותפת היא מציאות יומיומית מובנת, בהירה ואפילו פשוטה. אחר כך שוחחתי/הרצאתי למשתתפי "מעשה בעולם" 44 בוגרי אוניברסיטאות אמריקאים שמתנדבים כאן בארץ, בעכו וברחובות כמורים דרך "מעשה". שוחחנו על ההשתקפות של החברה הישראלית דרך העיניים שלהם ואיך הם יכולים לעזור, להשפיע ולהצטרף לבניית חברה משותפת ושוויונית , כאן בישראל. שוחחנו על האסטרטגיות של גבעת חביבה בבניית שותפות בין קהילות ועל המוכר להם מהחיבור בין שונים והורדות חומות, ומאבק באפליה וגזענות. ראיתי ביומיים האחרונים המון אנשים צעירים שהמשותף ביניהם רב על המפריד. שהחיבור של יהודי ארצות הברית לישראל בתוקף היותה המדינה היהודית, יכול להתקבל ולא לפגוע ,בשותפות השוויונית של ערביי ישראל בחברה. בהבנה שהבית הלאומי היהודי חייב להיות כזה שבו גם הלא יהודים נהנים מאותם זכויות והם שותפים מלאים בכול. ראיתי את צעירי הפריפריה החברתית והגאוגרפית של ישראל הופכים להיות "בעלי הבית" ותופסים את עצמם כאחראיים לנעשה כאן ולא כמי שמצפים שהמדינה או מישהו יעשו בשבילם. כך אכן מתגשם החזון של "מעשה" על מוביליות חברתית ובניית החברה האזרחית על ידי כלל הכוחות האצורים בחברה שלנו. וראיתי את ההבדל בין להפוך את "האחר זה אני" לתכנית השנתית של מערכת החינוך, אבל לא באמת לפגוש את האחר. לבין לפעול הלכה למעשה תחת ההבנה והשותפות של " האחר
הוא אני". אלה הדברים שראיתי ביומיים האחרונים אצלנו בקמפוס של גבעת חביבה, וכמה מרענן זה היה!
פרגון גדול למיקי חברי על התגשמות החזון שלו ועל יציר כפיו שכך מתקדם, ופרגון עוד יותר גדול לצוות "מעשה" המסור ובעיקר לכל אחת ואחד מהמתנדבים של היום - השותפים לבניית ישראל משותפת, שוויונית וטובה יותר.

חיזקו ואימצו

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

אפליית ערבים בישראל גם במאבק בקורונה

אתמול התפרסמו נתוני החולים בקורונה בישראל לפי יישובים. מדהים שבישראל אין כמעט אף חולה ערבי. כנראה שיש "גזע עליון" בישראל והוא בכלל ערבי, חסין לקורונה.   כול העולם חולה בקורונה אבל אזרחי ישראל הערבים מחוסנים. הם פשוט לא חולים. לא בעיר הצפופה אום אל פאחם, לא ברהט שבנגב, לא בעיר הבירה של החברה הערבית – נצרת. כולם בריאים. איזה יופי! אבל יש עוד אופציה והיא מצערת מאוד – את הערבים לא בודקים, ולכן גם לא מוצאים חולים. כול הכבוד לנו, מדינת ישראל, לוקחים את התפיסה הגזענית שלנו גם למאבק בקורונה ומאמינים שככה ננצח אותה. שנצליח לרפא את היהודים והמגפה תשתולל אצל הערבים ? זה שילוב של טמטום, חוסר מוסר, וחוסר אחריות משווע. רבים בחברה הערבית ממשיכים לצאת לעבודה בחקלאות ובבניין, גם במקומות בארץ שבהם יש נדבקים רבים במחלה. רבים מהעובדים החיוניים בבתי החולים הן מקרב הרופאים והן מבין אנשי האחזקה והניקיון מגיעים מהחברה הערבית. אלה גם אלה מחד חיוניים מאוד למשק הישראלי ולהתמודדות של מערכת הבריאות, ומאידך חשופים למחלה ומביאים חשיפה זו ליישובים הערביים. אם לא נערך מידית לטפל בחברה הערבית ...

קריאת חבצלת – השומר הצעיר – גבעת חביבה, לקראת תוכנית הסיפוח

צלם:  יאיר טלמור (TalmorYair) שליחותנו התנועתית זה למעלה ממאה שנים עיקרה שילוב בין ציונות, סוציאליזם ואחוות עמים. אנו מאמינים שהדרך להבטיח את עתידו של העם היהודי דורשת את קיומה של ישראל כבית לאומי לעם היהודי. בית לאומי שמבוסס על שוויון ערך האדם, צדק חברתי ודמוקרטיה משגשגת. בית לאומי שמקיים שותפות שוויונית עם אזרחי ישראל הערבים ברוח מגילת העצמאות ושואף לשלום עם מדינות ערב השכנות. תוכנית הסיפוח שמובלת על ידי ראש ממשלת ישראל מהווה פגיעה בערכי הליבה של התנועה שלנו, מסכנת את המשך המפעל הציוני ואת קיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית החיה בשלום ובאחווה עם שכנותיה. עתידנו כעם וכחברה יהיה מונח בשבועות הקרובים על כפות המאזניים. במקום לסיים את הכיבוש לו אנו מתנגדים כבר 53 שנים, מהלך סיפוח והחלת ריבונות ישראלית בשטחים הכבושים לא רק שימנע מהפלסטינים את מימוש זכויותיהם הלגיטימיות לחירות וריבונות הוא גם מסכן את הסכמי השלום הקיימים של ישראל במזרח התיכון ומאיים להבעיר את האזור כולו. תנועת השומר הצעיר לדורותיה, בארץ ובעולם, מחויבת לערכיה וקוראת לממשלת ישראל : עד כאן! אנו דורשים ממנהיגי המדינה ע...

נאומו של יניב שגיא בעת קבלת פרס ממשלת אוסטריה לגבעת חביבה

אבא שלי , יעקב שגיא, היה יהודי שנולד באירופה. מלחמת העולם השנייה שהייתה השואה של העם שלי הובילה למותם של שליש מבני עמי. אבא שלי יצא ממנה פליט ויתום מאב. ילד ללא בית. ביולי 1948 בעקבות הקמת מדינת ישראל הוא הגיע לקיבוץ שבו אני חי ומגדל את ילדיי. קיבוץ עין השופט. רק שם הוא זכה בבית ובחירות. 3 חודשים לפני שהוא הגיע לקיבוץ שהוקם בשנת 1937 איבדו את ביתם וחירותם השכנים הפלסטינים של הקיבוץ שלי מהכפר כפרין במלחמה שנקראת על ידי ארצי "מלחמת העצמאות" ועל ידי הפלסטינים "הנכבה", האסון. כשהייתי ילד לקח אותי אבי, ניצול השואה, לחורבות הכפר ההרוס כפרין ולימד אותי את השיעור החשוב ביותר שקיבלתי: "לא מתקנים עוול ביצירת עוול חדש" הוא אמר לי, "עד שלא יהיה צדק ושלום לכול תושבי הארץ הזאת עתידנו לא מובטח" מאז משימת חיי היא להביא לארצי המסוכסכת והמדממת שלום, צדק ושוויון לכול האזרחים, משני העמים, שחולקים את אדמתנו המשותפת. גבעת חביבה היא הארגון החלוצי והגדול ביותר שעוסק במשימה זו כבר 67 שנים. אנחנו פועלים מתוך שליחות עמוקה לבנות שותפות שיוויונית בין יהודים וער...