להתכונן לקראת ההכרעה על השלום

מסביב יהום הסהר. בין פיגוע מזוויע שבו נער בן 16 שגדל בשטחים לשנוא ישראלים רוצח נער ישראלי שהתגייס לפני שבועיים לצ.ה.ל, לבין תג המחיר שבו נערים יהודים שגדלים באותו אזור ממש שורפים בית פלשתינאי על יושביו משפחה צעירה עם שלושת ילדיהם שהצליחו להימלט ברגע האחרון. בין השנאה היוקדת והטירוף הרצחני, נמשך המו"מ לשלום שמתקיים בין ישראל לרשות הפלשתינאית.

אני יודע, רבים לא מאמינים שזה אמיתי, שיש למנהיגים בשני הצדדים כוח ורצון להגיע לוויתורים הנדרשים למען ההכרעה ההיסטורית. הציניות, הייאוש, חוסר האמון והאדישות חוגגים מסביב. אבל מבחינתי יש כאן סיכוי אמיתי ואפשרי לשלום. סיכוי אמיתי שיכול להוביל אל הסכם, ומאידך סיכון עצום שללא הסכם נקלע לסבב אלימות נוסף. ובנוסף, ואולי השלכה חמורה יותר לאי ההצלחה להגיע להסכם במהלך הנוכחי – קץ הסיכוי לחזון של שתי המדינות לשני העמים. אי הגעה להסכם משמעה שמעתה ואילך העתיד שלנו יהיה מדינה אחת לשני העמים על כול המשמעויות הגלומות בכך.

ולכן בחודשיים האחרונים בתוקף אחריותי כמי שמוביל ארגון שפועל למען השלום אני מחפש דרכים לשוב ולחבור לשותפים פלשתינאיים שביחד נוכל להביא קול אזרחי שמשפיע על קבלת החלטות בהנהגה ובציבור. בעזרתו של דר' יאיר הירשפלד שהינו גם בוגר השומר הצעיר מקן וינה שלפני מלחמת העולם השניה , וגם מחוללי תהליך אוסלו שעד היום עוסק בקשרים הכלכליים בעיקר בין הצדדים, התחברתי לדר' פתחי דרוויש שהוא מנכ"ל העמותה הבולטת בצד הפלשתינאי שעוסקת בקשר עם ישראל ונקראת " תוועסול". בחודשיים האחרונים נפגשנו מספר פעמים. פעם אחת במזרח ירושלים עם יאיר הירשפלד ופעם אחרת בכניסה לשכם כשאני מביא איתי את ריאד כבהא מנהל המרכז היהודי לשלום בגבעת חביבה והוא מביא איתו את מנהל הפרויקטים החינוכיים של העמותה והתחלנו לפתח פרויקטים שאותם אנחנו מבקשים להוביל ביחד. בשבוע האחרון עשינו צעד נוסף קדימה כשארגנו ביחד פגישה ברמאללה עם "הועדה לאינטראקציה עם ישראלים" שהקימה הרשות הפלשתינאית לאחר תחילת המו"מ לשלום שמתווך על ידי ג'ון קרי. הוועדה הזו הגדירה מטרה להצליח ליצור מסילות של הידברות עם הציבור בישראל שיוכל לשמוע ישירות, וללא תיווך מגמתי של התקשורת או הפוליטיקאים מה הן העמדות של הפלשתינאים במו"מ ואת רצונם הכנה בשלום.

נסענו לרמאללה במשלחת קטנה שכללה את ריאד כבהא, איתמר שוויקה-מנכ"ל חבצלת, גברי ברגיל – יו"ר מטה הרוב, ואנוכי. התקבלנו על ידי מוחמד מדאני יו"ר הועדה שהינו חבר הועד המרכזי של הפת"ח והאחראי על הקשרים עם החברה הישראלית,  ושניים מתוך ארבעת חברי הועדה הנוספים: פתחי דרוויש ונידאל עמר.  אלה עיקרי המסרים שעלו מהם בשיחה:

א.      בסיס השלום שתי מדינות לשני העמים על בסיס גבולות 67 עם תיקונים ברוח יוזמת השלום הערבית.

ב.      הפלשתינאים לא מדברים כיום על זכות השיבה כתנאי להסכם

ג.       המנהיגות הפלסטינאית מכינה את הציבור שלה לשלום , לתחושתם המסר של המנהיגות הישראלית לציבור הוא להתכונן לפיצוץ.

ד.      כיום הם יודעים להעריך ולהבין שהאינתיפאדה השנייה הייתה טעות חמורה מצידם שהובילה למשבר אמון עם הציבור בישראל ולכן הדרך שאבו מאזן והרשות מובילים היא פתרון שלא בדרכי אלימות.

מעבר להבנת העמדות שלהם השיחה שהתקיימה בינינו נגעה בסוגיו של איך לבנות מחדש את מחנה השלום בשני הצדדים כך שיביא לאווירה ציבורית שתדחוף את המנהיגות להסכם, איך למצוא את החיבורים וההשפעה של ערביי ישראל כגשר חיובי בין ישראל לפלשתינאים ואיך לשכנע שאכן יש רצינות בכוונה להגיע לשלום.

סיכמנו ליזום בתחילת 2014 מפגשי שלום בשני הצדדים שיאפשרו את הבנת העמדות השונות וחיזוק התמיכה הציבורית במהלך המתקיים כיום ובדרישה להביא אותו לסיום של הסכם ולא לפיצוץ .

רבע שעה לוקחת הנסיעה מכביש 443 בדרך לירושלים אל רמאללה. אנחנו קרובים מאוד וגם די דומים במובנים רבים, שנים רבות אנחנו נכנעים לפחד, לשנאה ולאי האמון. את החזון הציוני המקורי של מגילת העצמאות שבו קמה מדינת ישראל כבית לאומי לעם היהודי שחי בשלום , בשיוויון ובשותפות עם הערבים שבינינו ובסביבתנו החליף החזון האנטי ציוני של הימין המתנחל. חזון הדיכוי והסיפוח, ארץ ישראל השלמה שמגיע לה הכל ובדרך מאבדת את דרכה ואת אופיה הדמוקרטי. יש לנו אפשרות, אולי אחרונה, לחזור אל החזון המייסד שלנו כאומה הגיע הזמן שנאמר את דברנו כציבור ולא נאפשר למנהיגות כושלת לבזבז את ההזדמנות.

 

משמאל לימין – גברי ברגיל, מוחמד מדאני, יניב שגיא, ריאד כבהא, פתחי דרוויש, איתמר שוויקה, נידאל עמר.