דילוג לתוכן הראשי

הצעה לראשי המפלגות - במקום לפסול את הקול הערבי, תחזרו אחריו




יש כ-800 אלף מצביאים פוטנציאליים בחברה הערבית, זה שווה כ-17 מנדטים. אל תפסלו את הקול הערבי - פנו אליהם, לימדו מה באמת חשוב להם היום אמור בג"ץ לדון בהחלטה של ועדת הבחירות המרכזית של הכנסת, לפסול את מועמדותה של חנין זועבי, מהתמודדות בבחירות הקרובות. בעקבות פסילתה של זועבי הודיע יו"ר בל"ד, כי אם בית המשפט העליון לא יהפוך את ההחלטה, המפלגה כולה לא תתמודד בבחירות. לפני שבועיים התפרסם סקר של אוניברסיטת חיפה ושל העמותה לקידום הדמוקרטיה בחברה הערבית, שהציג את המגמה של 50 אחוז מהמצביעים הפוטנציאליים בחברה הערבית לא להצביע. תשאלו, מה הקשר? ועל כך אענה שהשילוב בין שני הדברים הנ"ל פוגעים מאוד ומסכנים את הדמוקרטיה הישראלית: פסילת חברת כנסת ערבייה, שמובילה להחלטת המפלגה שלה להחרים את הבחירות, תוביל בהכרח להפחתה נוספת במספר המצביאים הערבים בבחירות. ייתכן שנגיע לכך שרק 40 אחוז מצביאים מקרב 20 אחוז מהתושבים (ערביי ישראל) יצביעו בבחירות הקרובות. זה רע ומסוכן לדמוקרטיה. נכון, יהיו כאלה שישמחו - כגון הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית, שקורא לערביי ישראל להחרים את הבחירות ולא להשתתף במשחק הדמוקרטי של המדינה שלנו. או כגון ליברמן ובן ארי ומחוקקים שבכנסת היוצאת ניסו לחוקק חקיקה גזענית, שנועדה להוציא את המיעוט הערבי משותפות כלשהי בישראל. אלה גם אלה מסכנים את קיומה של הדמוקרטיה הישראלית, מסכנים את החזון שעליו קמה המדינה שלנו, כפי שנוסח במגילת העצמאות. אני קורא למנהיגים ולמובילי המפלגות: יש כ-800 אלף מצביאים פוטנציאליים בחברה הערבית, זה שווה כ-17 מנדטים. לכו לחזר אחריהם כמצביעים. שוחחו איתם, הקשיבו להם, חברו אותם, אל תוותרו להם על השתתפותם בחברה. תלמדו מה באמת חשוב להם, מה הם מחפשים כאשר הם בוחנים את המערכת הפוליטית? אם אכן תעשו זאת, יהיו לכם הפתעות רבות ורווחים גדולים. אתם תגלו, שמה שחשוב להם בעיקר זה נושאים אזרחיים ולא לאומיים. לפי הסקר הנ"ל, כששואלים את ערביי ישראל מה מדאיג אותם, 47 אחוז מודאגים בעיקר ממצוקות חברתיות (אבטלה, דיור, חינוך ובריאות), 26 אחוז מודאגים ביותר מאי השוויון בין יהודים לערבים, 19 אחוז מודאגים ביותר מהאלימות ביישובים הערביים, ורק שמונה אחוזים מודאגים ביותר ממצב היחסים בין ישראל לעם הפלסטיני. כלומר, רבותיי המנהיגים, אם תעסקו בניסיון אמיתי לתת מענה למצוקות החברתיות של החברה הערבית - חמישית מתושבי המדינה - הם יתחברו אליה. יתרה מזאת, נתון מפתיע נוסף שהסקר חשף הוא, שלמרות שכיום ל-79 אחוז מהם אין אמון בכנסת ול-82 אחוז מהם אין אמון בממשלה - 57 אחוז תומכים בכניסת המפלגות הערביות לקואליציה הממשלתית! בעיניי התמונה ברורה: ערביי ישראל שואפים להיות חלק מ"המשחק הפוליטי", על מנת לשנות את המציאות שלהם. כן, הלאומיות הפלסטינית חשובה להם, אבל היא לא קודמת לצורך בצדק חברתי, בשוויון ובשותפות במדינת ישראל. מדובר במיעוט גדול מקרב אזרחי המדינה, ששואף להשתלב בה. לכן, אני שב וקורא אליכם, לכל מנהיגי המפלגות שחפצים באמת בהמשך קיומה של ישראל דמוקרטית: אל תפסלו את הקול הערבי, פנו אליו ותתחברו. לכם יהיה רווח אלקטורלי ואילו לכולנו יהיה רווח עצום של הצלת הדמוקרטיה בישראל למעננו ולמען הדורות הבאים.<לכתבה באתר הקיבוצים>
שגיא. צילום אלכס רוזקובסקי
 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

Arik Einstein

Little by little Eretz Yisrael, the Older and Better Eretz Yisrael, is being finished off, but there are moments in which I suddenly feel that the change is happening with one sharp swoop of a sword. Such a moment came tonight when we were told about the death of Arik Einstein. A deja vu of sorts – once again Ichilov, once again Beni Barbash, the Hospital Director in a choked up voice in front of the cameras. Once again shock and real and all-encompassing sadness from all parts of the public, and once again memorial candles outside of the hospital. And once again, Shalom Chaver, just like Arik sang for Yitzhak. For me, Arik Einstein was an entire culture that combines music with a vast love of the Israel that once was. An Israel of modesty, an Israel of simplicity where we make our way slowly and we think about the poor soldiers who are lying in the mud right now, an Israel that sometimes makes our hearts ache from its direction and we feel that the country has g...

ממשלת ישראל טעתה בהחלטתה להוציא את התנועה האסלאמית מחוץ לחוק

ממשלת ישראל טעתה בהחלטתה להוציא את התנועה האסלאמית – הפלג הצפוני אל מחוץ לחוק.  צעד זה מראה חוסר תובנה והבנה של החברה הערבית, מרכיביה והמגמות שפועלות בתוכה. עדיף למדינת ישראל, וליחסי יהודים וערבים יחסים שקופים, וכנים, גם אם הם מאתגרים וקשים לפעמים.  ברור שפעילות התנועה האסלאמית – הפלג הצפוני לא תאמה את ציפיות חלק גדול מהציבור היהודי, ואף חלקים בציבור הערבי, אבל עדיף שהיא תהיה ציבורית ושקופה מאשר שתהיה סודית ומחתרתית.  מנכ"ל גבעת חביבה יניב שגיא, ומוחמד דראושה מנהל המרכז לחברה משותפת אמרו: "שיח נרטיבים מנוגדים הוא שיח קשה ומאתגר, אבל הוא עדיף על שיח חירשים.  עדיף שהמדינה תתמודד עם הנושאים שמעלה השיח הזה בדרכים יותר דמוקרטיות ויותר חינוכיות מאשר הבחירה בבריחה על ידי הוצאת התנועה האסלאמית אל מחוץ לחוק.  יחסי יהודים וערבים במדינה הם בחשיבות לאומית עליונה, וכל צעד שננקט בזירה הזו צריך להיות צעד משותף של המנהיגות של שני הצדדים ולא רק במעמד של צד אחד כפי שנעשה כאן." הם הוסיפו: " זה הזמן שבו כל הגורמים הפוליטיים במדינה נדרשים לגלות אחריות, להתגייס ...

גבעת חביבה מרכינה את ראשה על מותו של ויקטור שם טוב

שם טוב שהיה מזכ"ל מפ"ם, חבר כנסת ותיק ושר הבריאות והסעד היה בשבילנו ובשביל רבים רבים בארץ הזאת דמות מופת פוליטית. ויקטור שילב בין מחויבות מוחלטת לשלום וצדק חברתי קשורים בהכרח אחד לשני. בדרכו הפוליטית באו לידי ביטוי נועם הליכותיו, יושרו האישי והציבורי , אומץ הלב ודבקותו בערכים גם כאשר המחיר הפוליטי גבוה. "אחוות עמים" לא הייתה רק מטבע לשוני עבורו והיה זה שם-טוב שכשר בריאות מינה תחתיו את סגן השר הערבי הראשון בתולדות המדינה, עבד אל-עזיז א-זועבי המנוח. כה מעטים מסוגלים היו לפעול בשדה הפוליטי ולהצליח לשמר מצפן ערכי ברור שכזה. באוקטובר 1982, 5 חודשים לפני רצח אמיל גרינצווייג ו-13 שנה לפני רצח רבין, פרסם ויקטור בעיתון "מעריב"  מאמר תחת הכותרת "מכתב גלוי לרוצח שלי".  במכתב זה מקונן ויקטור על הרצח הקולקטיבי של הדמוקרטיה בישראל. על השנאה, ההפחדה וההוקעה של מנהיגי השמאל כבוגדים. ויקטור ראה מוקדם ורחוק, למרבה הכאב נבואתו הקודרת התגשמה ברצח גרינצווייג ורבין וממשיכה להתגשם עד היום כאשר הדמוקרטיה הישראלית ממשיכה לעמוד תחת ההתקפות הפרועות של הימין. כמה סמל...