דילוג לתוכן הראשי

פירותיו הבאושים של חוק הלאום כבר כאן

לפני שנתיים, כשנאבקנו נגד חוק הלאום הגזעני, אמרו לי: "עזוב, תפסיק עם נבואות החורבן האלה, סתם מילים שלא ישפיעו בשום דבר על המציאות". ואני אמרתי: זהו חוק שהופך את האפליה דה-פקטו, שקיימת כאן מִקום המדינה, לאפליה המובנית בחוק יסוד שיכשיר את שרץ הגזענות והפגיעה באזרחי ישראל הערבים. העתירות בבג"צ כנגד החוק עוד תלויות ועומדות, אבל בית המשפט בקריות החליט השבוע שדי להמתנה. הגיע הזמן לפעול בהתאם לחוק הלאום ולהסתמך עליו בדחיית תביעה של שני תלמידים ערבים, תושבי כרמיאל, לזכותם להסעה לבית ספרם שמחוץ ליישוב. "כרמיאל, עיר יהודית, נועדה לבסס את ההתיישבות היהודית בגליל", כתב הרשם הבכיר לוזון בהחלטתו. "הקמת בית ספר בשפה הערבית... (וכן) מימון הסעות לתלמידים ערבים, לכל דיכפין ובכל אתר, עלול לשנות את המאזן הדמוגרפי ולפגוע בצביונה של העיר". זהו.חד, פשוט ובהיר. אין שוויון. יש העדפה לאומית גזענית ברורה. ואגב, אם כך בכרמיאל מה יגידו בנוף הגליל? שגם היא הוקמה לבסס התיישבות יהודית בגליל? מה יעשו שם עם יותר מ-50% מהתושבים שאינם יהודים? בהחלטת הדחיה לתביעת האחים הערבים מכרמיאל יש תפקיד משמעותי לחוק הלאום וכך נכתב שם: "סעיף 7 לחוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי קובע: 'המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה'. פיתוח ההתיישבות היהודית וביסוסה הינו ערך לאומי המעוגן בחוק יסוד ויש בו כדי להוות שיקול ראוי ודומיננטי במערכת השיקולים העירונית, כולל לעניין הקמת בית ספר וקביעת מדיניות במימון הסעות אל מחוץ לעיר". זהו, הגזענות שלנו מעוגנת בחוק ובית המשפט עושה בו שימוש. האם לא ברור שבחסות החוק מדינת האפרטהייד בדרך? לא רק בכיבוש, שם זה קיים עשרות שנים. כאן, בתוך הקו הירוק, בין אזרחים סוג א' שאותם משרתת המדינה ואזרחים סוג ז', ערבים כמובן. אוי לבושה. כאן המאבק האמיתי על עתיד הדמוקרטיה בישראל. אני דור שני לשורד שואה. אבא שלי היה בגיל של הילדים הערבים מכרמיאל כאשר אביו נקטל וילדותו נלקחה ממנו בגין היותו יהודי. את מדינת ישראל הקמנו לא רק על מנת לשמש כמקלט בטוח ליהודים. היא הוקמה על בסיס חזון של מדינת מופת, המקיימת שוויון לכל אזרחיה. מדינה דמוקרטית. מגילת העצמאות היא מסמך מזוקק שמעיד על חזון המדינה כבית לאומי לעם היהודי, שבו זמנית מהווה גם בית דמוקרטי לכל אזרחי המדינה, ללא הבדל מין גזע, דת ולאום. חוק הלאום הוא שלילה של מגילת העצמאות. הוא פוגע מוסרית בדרכה של המדינה ומאיים עמוקות על המשטר הדמוקרטי בארץ שלנו המשותפת. אני קורא לבג"צ להפסיק להתמהמה, לחכות "שתבשיל השעה" לדיון בעתירות כנגד חוק הלאום. חוק זה מסוכן יותר מאלף הסכמים קואליציוניים לא ראויים. זהו החוק שעל בסיסו לא נוכל לקיים כאן מדינה דמוקרטית. הגיעה השעה לבטלו וטובה שעה אחת קודם. יניב שגיא

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

ביבי והימין שכחו מה זה להיות יהודים

"וכי יגור אתך גר בארצכם, לא תונו אתו. כאזרח מכם יהיה לכם הגֵּר הגָּר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים, אני ה' אלהיכם" (ויקרא יט, לג-לד ( מסע גזעני מתוזמר היטב כנגד אזרחי ישראל הערבים מתנהל בארצנו ומתקבל באדישות בציבור. מסע אנטי-יהודי שמובל על ידי ראש ממשלת ישראל ומפלגות הימין – אלה שמתהדרות ביהדותם וציוניותם. ראש הממשלה פצח בו לפני שבוע כשתקף את רשימת "כחול לבן" והאשים: " הם מסתמכים על גוש חוסם עם מפלגות ערביות, שלא רק שלא מכירות במדינה, אלא פועלות לחסל את ישראל". דף המסרים הזה עבר לכול דוברי הימין שחזרו על "האישום" הנורא כלפי האלטרנטיבה לשלטון הנוכחי על כך שהם מתכוונים להיעזר באזרחי ישראל הערבים על מנת ליצור "גוש חוסם". כמה מביש. כמה רחוק מתפיסת העולם של היהדות. כמובן שאפילו "כחול לבן" לא יכולים לדמיין ש"חלילה" האלטרנטיבה לממשלה הקיימת תשתף  את אזרחי ישראל הערבים בשלטון. ניתן היה לצפות שמנהיגי "המרכז" יגיבו כנגד עצם הגזענות וההדרה של  20 אחוז מאזרחי ישראל, אבל לא – הם פצחו

אפליית ערבים בישראל גם במאבק בקורונה

אתמול התפרסמו נתוני החולים בקורונה בישראל לפי יישובים. מדהים שבישראל אין כמעט אף חולה ערבי. כנראה שיש "גזע עליון" בישראל והוא בכלל ערבי, חסין לקורונה.   כול העולם חולה בקורונה אבל אזרחי ישראל הערבים מחוסנים. הם פשוט לא חולים. לא בעיר הצפופה אום אל פאחם, לא ברהט שבנגב, לא בעיר הבירה של החברה הערבית – נצרת. כולם בריאים. איזה יופי! אבל יש עוד אופציה והיא מצערת מאוד – את הערבים לא בודקים, ולכן גם לא מוצאים חולים. כול הכבוד לנו, מדינת ישראל, לוקחים את התפיסה הגזענית שלנו גם למאבק בקורונה ומאמינים שככה ננצח אותה. שנצליח לרפא את היהודים והמגפה תשתולל אצל הערבים ? זה שילוב של טמטום, חוסר מוסר, וחוסר אחריות משווע. רבים בחברה הערבית ממשיכים לצאת לעבודה בחקלאות ובבניין, גם במקומות בארץ שבהם יש נדבקים רבים במחלה. רבים מהעובדים החיוניים בבתי החולים הן מקרב הרופאים והן מבין אנשי האחזקה והניקיון מגיעים מהחברה הערבית. אלה גם אלה מחד חיוניים מאוד למשק הישראלי ולהתמודדות של מערכת הבריאות, ומאידך חשופים למחלה ומביאים חשיפה זו ליישובים הערביים. אם לא נערך מידית לטפל בחברה הערבית