דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך יולי, 2013

שחרור האסירים במסגרת חידוש התהליך המדיני: על צדק מוסר וצביעות

היום החליטה ממשלת ישראל על שחרור מחבלים, רוצחים, כחלק מקיום ההתחייבויות שלקח עליו ראש הממשלה למען חידוש תהליך השלום. ביבי שמבין היטב את הנזקים העצומים של העדר פתרון מדיני לעתידה של ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית המקיימת את חזון הציונות. ואת עוצמת הבידוד הבינלאומי שבו אנו נתונים כבר היום. מניח על שולחן הממשלה  את בקשתו לאשר שחרור אסירים, מחבלים-רוצחים, וזאת כתנאי לחידוש המו"מ. תנאי הנדרש על ידי הפלשתינאים ונתמך על ידי האמריקאים. לתוך הדיון הזה מתחברים שני דיונים נוספים, אחד שעולה בעוצמה על פני השטח והוא שחרור מחבלים ערבים ישראלים , והשני שבאופן תמוה לא עולה באופן רציני והוא שחרורו של יונתן פולארד. ואיך הדברים קשורים ? הדברים מתקשרים כאשר בוחנים את הסוגיה דרך משקפיים של צדק ומוסר וניסיון להכיל קריטריון מוסרי אחיד. נתחיל ביונתן פולארד: מזה 28 שנה נמק בכלאו מי שבגד בארצו (אמריקה) למען הבטחת בטחונו של עמו ומולדתו (ישראל). יונתן פולארד היה סוכן ריגול שגויס על ידי ישראל ומופקר בכלא האמריקאי מאז. בעסקה הנוכחית של חידוש תהליך השלום מעורבים שלושה עמים: ישראל, פלשתין ואמריקה. אם שחרור ר

בין השומריה התשיעית והעשירית

השומר הצעיר ומדינת ישראל בראי עשר השנים שחלפו   לפני עשר שנים, באוגוסט 2003, התקיימה השומריה התשיעית של השומר הצעיר. כמזכ"ל השומר הצעיר צילום מתוך הפייסבוק של השומר הצעיר בשנים אלה הובלתי את התנועה לשומריה, ובמפקד הפתיחה החגיגי נשאתי את הוראת היום, שאותה אני מגיש כאן כלשונה. כך אמרתי במפקד פתיחת השומריה: "כבוד נשיא המדינה, חניכים, מדריכים, בוגרים ואורחים שומרות ושומרים חזק! השומריה התשיעית יוצאת לדרך, מזל טוב לתנועת הנוער החלוצית הראשונה של העם היהודי, המציינת 90 להיווסדה. הערב אנו חוגגים כאן ומברכים על ה'יש', על פועלה ותרומתה האדירה של תנועתנו כבר 90 שנה לעם ולאדם, למדינה ולחברה. 90 שנה שבהן החלום הפך למציאות - שהעם היהודי שב למולדתו, לתרבותו, לשפתו; שהמדינה העברית החדשה קמה על הבסיס הערכי שלנו כמדינה שוויונית וסולידרית. אבל נדמה שבשנים האחרונות כיוון הרוח השתנה, המצפן התכייל על אזימוט הפוך ורכבת הציונות ירדה מהפסים. מחברה שיתופית, סולידרית, יוצרת ומטפחת את האדם, הפכה ישראל לחברה מנוכרת, מפוררת, בעלת הפערים הגדולים במערב בין עני לעשיר, חלש לחזק.

ערב ט' באב 2013 - בין תשעה באב להפגנות ערביי ישראל

רבים היו הצמים אתמול בארצנו. מחד המאמינים היהודים שצמו בגין חורבן בית המקדש, ומאידך המאמינים המוסלמים שצמים בימים אלה את צום הרמדאן. אתמול בין צום לתענית יצאו  במקומות שונים בישראל מפגינים רבים מערביי ישראל למחות נגד הריסות הבתים ותוכנית "הסדרת בעיית הבדואים בנגב". נדמה שהפגנות אלה לא ריגשו במיוחד את הציבוריות הישראלית. קשה להסביר את האדישות וההדחקה שלנו. בעודנו מציינים את חורבן בית ראשון ושני, מצוי הבית השלישי (מדינת ישראל המודרנית) בסכנה. ראוי שנחזור ונלמד את אגדות החורבן של בית המקדש: על מה חרבה הארץ ? על קמצא ובר-קמצא חרבה ירושלים (מתוך אגדות החורבן גיטין נ"ו-נ"ח) חורבן   בית שני   היה מאורע ששינה את תולדות עמנו ואת תולדות ארצנו. הן מבחינה לאומית והן מבחינה רוחנית-דתית. שאלה מרכזית הטרידה את אנשי דור החורבן. מדוע נגזר חורבן   בית שני? האם יש לראות בחורבן הסתר פנים? (יומא ט) ״מקדש ראשון מפני מה חרב? מפני שלשה דברים שהיו בו: עבודה זרה, גלוי עריות ושפיכות דמים, אבל מקדש שני שהיו עוסקין בתורה ובמצוות וגמילות חסדים. מפני מה חרב? מפני שהייתה בו שנאת חינ

Destroying Co-Existence

By: Yaniv Sagee and Riad Kabaha,   - July 2013 Following the demolition of the home in Wadi Ara, swelling feelings of anger are surging in the Arab sector. 13 years after the October Riots, Yaniv Sagee and Riad Kabaha wish to look back on the conclusions of the Or Committee- since in reality, nothing has really changed. Until recently, a feeling of mutual connection and prosperity has prevailed in the area of Wadi Ara, Eron and Menashe in terms of the Jewish-Arab relationship and the construction of a shared society. Everything attested to that fact: the quiet atmosphere in the Wadi; the social relationships developing through the Givat Haviva's "Shared Communities" program; Jewish and Arab visitors the art gallery in Um El Fahem; the thriving "Bridge over the Wadi" Hand in Hand school; the prosperous trading markets in the villages of  Barta'a; and Kfar Qara' and city of  Baka el Garbiya; local factories of  Gan Shmuel, Hadera and Pardes Hanna-Kar